מקובל וחנונית..איך לעזאזעל? 7

בפרק הקודם:
"וואי המורה יש לי התכווצויות היום שתיתי שוקו ניראלי הלך לו הפותג" הוא אמר.
"תוקף אידיוט" אחד התלמידים צרח.
"סתום תפה שלך" בן צעק עליו ופתח את העיניים שלו.
"טוב תצא לעשות את צרכיכה,חן את מוכנה ללוות אותו?" המורה שאלה והרימה את המשקפיים שלה.
"אםם..כן..בטח" אמרתי ויצאתי.

פרק 7:
"חחח בן אני הורגת אותך אם אני נענשת" אמרתי לבן כשרצנו לקיוסק שלנו בבית הספר.
"אל תדאגי..את לא תענשי" הוא אמר וחייך אליי.
הגענו לקיוסק וכרגיל מאיר היה שם.
"בוקר טוב מאיר" אמרתי ונתתי לו חיבוק.
"אחחחחחח השמש שוב זורחתתתתתתת בוקר אור תלמידים יקרים של מאיר" מאיר אמר ונתן לבן כאפה קטנה בתחת..
"אח..למה זה היה?" בן שאל כמו תינוק.
"כי לא סיפרת לדוד מאיר שיש לך חברה נשמה." הוא אמר..רגע רגע..דוד?
"רגע..דוד?" שאלתי.
"כן,מאיר דוד שלי" בן אמר וחייך..
"אה ומאיר סליחה..פשוט חשבתי" הוא אמר ומאיר שוב נתן לו מכה בתחת.
"טוב יודע מה,כל מכה שלך בתחת זה 5 מסטיקי אורביט..נתת לי 2?
לקחתי לך 10 מסטיקים" הוא אמר והתחיל להכניס מסטיקים לתיק שלו.
"מאיר..אתה מרשה לו בכלל?" שאלתי את מאיר כשעברתי על רשימת ההזמנה שלו גם היום.
"כן,מה אכפת לי הבצפר משלם על הכל,אני רק מוכר כאן" הוא אמר,והכניס קיסם לפה ויש בסטלבט על הכיסא.
"אז אני גם לוקחת." אמרתי ופתחתי את מקרר השתייה,הוצאתי לי בקבוק של מים בטעם,והכנתי לי טוסט.
מימלא אין לי אוכל ואני רעבה כמו חמור.
"תגידי את במחזור?" בן שאל אותי עם עיניים פקוחות.
"לא,למה?" שאלתי.
"לא יודע,כי בנות במחזור אוכולות המון.." הוא אמר
"סתום" אמרתי וישבתי ליידם,אכלתי את הטוסט שלי,ולגמתי מהמים.
"טוב נו מה אתם עוד יושבים פה?תעזרו לי כבר עם ההזמנות" מאיר אמר והקפיץ אותי ואת בן.
לא הפסקתי לצחוק ובן היה עדיין בשוק.
שמתי את הטוסט שלי בצד והתחלתי לעזור למאיר ולבן להכין את כל ההזמנות שמאיר קיבל מהתלמידים.
כמו בפעם הקודמת הכנו והכנו והכנו והכנו..
"גרינגרינגריגנרינגרינגרינגירנגירנגירנגיג" פעמון בית הספר צלצל,וכמו אורך הצלצול,כך גם אורך התלמידים שחיכו להזמנות שלהם היה ארוך.
"איפה האוכל שלי?""אני רעב""נו מה זה?""אני רוצה לאכול תביאו כבר לאכול" כולם צעקו כמו חיות.
"טוב תסתמו כבר היא לא משרתת שלכםםםםםם" בן צעק פתאום ויצא בהליכה ערסית,עשיתי כאילו לא אכפת לי מיזה כדי שלא יחשבו עוד דברים עלינו.
הסתובבתי אליו וחייכתי אליו והחזרתי את המבט לתלמידים ההמומים.
"מה אמרת שאת רוצה?" שאלתי ילדה אחת ושוב פעם ההמולה החלה.

~אחרי ההפסקה~
"שאלתי את המורה שלכם,ואתם איתי כל היום" מאיר אמר כשנכנס לקיוסק..
"אוי ואבוי יש לי מבחן אבל" אמרתי.
"לא נורא נו תעשי מועד ב'.." בן אמר והשיב אותי חזרה על הכיסא..
הרמתי את הראש שלי אליו..והוא היה מעליי,הוא הוריד את עצמו ואת הראש שלו,ונישק אותי..החזקתי לו בלחי..ומאיר פשוט בהה בנו..
"הלוואי עליי אהבה נוספת שכזו" מאיר מלמל לעצמו..
הסתכלתי על בן במבט לא מבין.
"זה נהיה לפני כמה שנים,אישתי או יותר נכון גרושתי,בגדה בי עם החבר שלי הכי טוב..ומאז אין לי קשר איתם..לפי דעתי הם התחתנו" הוא אמר בספונטניות..
"גם..גם לי קרה משהו..מש..משהו דומה" אמרתי להם והם הסתכלו עליי לרגע במבט המום,ואז התיישבו בכיסאות מולי..
"אז…בערך בכיתה ח',היה לי חבר מהכיתה..ובחיים לא חשבתי שיהיה לי אחד כזה.
כי בכל זאת הייתי חננה וכל השטויות האלו..
בקיצור הוא אמר שאני חשובה לו מאוד ושהוא מאוד רוצה אותי..אבל לא האמנתי לו…ו..ואז הוא פשוט..התחיל לגעת בי וכל מיני ואז הוא הפש." באתי להגיד אבל התחלתי לבכות.

•בן•
היא התחילה לבכות..בחים לא חשבתי שקרה לה משהו כזה..
קמתי אלייה וישבתי מולה,כשהיא על הכיסא ואני על הרצפה,וחיבקתי אותה.
הרגשתי בחיבוק הזה כל כך הרבה!,אם זה פרפרים בבטן,או עם זה העיקצוצים האלו בלב בגלל מה שהיא סיפרה עכשיו.
היא בכתה..ובכתה..ובכתה.ונרגעה,התקרבתי אליה לאוזן..
"את לא חייבת להמשיך" לחשתי לה והיא הנהנה עם הראש כן..
"אני אוהבת אותך מאוד" היא לחשה לי באוזן ונישקה אותי בלחי.