Story of My Life (עונה 3) פרק 21- פרק אחרון! :>

הודעה חשובה!! לפני שאתן מתחילות לקרוא.
אני לא זוכרת אם ציינתי את זה בפרקים הראשונים של הסיפור אבל המשפחה של אבא של אמבר היא מישראל. זאת אומרת שאבא שלה יהודי וגם חלק מהמשפחה של אמא שלה. ובגלל שגם להארי יש קשר ליהדות הם החליטו לעשות חתונה יהודית מכמה סיבות. אחת זו הסיבה שדיברתי עליה עכשיו, השנייה כי הארי כבר התחתן עם כומר וכל החרטות האלו אז הוא חשב לנסות משהו חדש, והשלישי שאני לא מבינה בשיט בכל הקטע הזה של כנסייה, כומר ונוצרים. .-.
בקיצור, תזרמו :>
ואתן לא תאמינווו
http://www.standard.co.uk/showbiz/celebrity-news/1ds-harry-styles-taking-hebrew-lessons-9040975.html
אני צורחתתת
~~~
"אני כלכך מתגעגע אליך" הארי אמר לי כשדיברנו בטלפון
"אתה תראה אותי היום בערב פשוט תירגע כבר" צחקתי
"זה עוד הפעם הוא?” דמי לחשה לי ואני הנהנתי
"אני לא מאמין שלא התראנו כל השבוע האחרון"
"אני אוהבת אותך גם.” צחקתי וניתקתי את השיחה
"הוא חופר" דמי אמרה
"ספרי לי על זה" גיחכתי
"את מתרגשת?” היא שאלה אותי
"לאאא היום זו החתונה שלי ואני לא אתרגש!” אמרתי בציניות ודמי צחקה
"יש לנו עוד כמה שעות להתארגן" היא אמרה ואני הנהנתי
"אוקי, נחזור הביתה ונארוז לך תיקים להיום בערב. את תתלבשי שם"
"אני לא יכולה" לחשתי
"למה?”
"כי..” איך אני מסבירה לה שאחרי שאני והארי לא התראינו במשך שבוע להתלבש לידו זה לא הדבר הכי חכם לעשות..?
"לא משנה. הבנתי. אל תדאגי, אתם לא תפגשו לפני"
"תגידי,” התחלתי לשאול אותה בזמן שירדתי מהאוטו
"מה הארי עושה היום?”
"אממ…” היא התעכבה מעט
"אם זה מה שאני חושבת שזה אני-”
"אני אתקשר לנייל" היא צחקה בלחץ ואני גלגלתי עיניים ונכנסתי פנימה
"הלו אבא?” שאלתי בזמן שזרקתי את המפתחות על שולחן הקפה הקטן וצנחתי על הספה בעייפות
"כן?”
“איך דארסי? היא בסדר?”
"כן, היא בדיוק רואה קצת טלוויזיה ומשחקת עם דילן ורוז יצאה לפני כמה דקות. היא בדרך אליך. את רוצה ש-”
"אבא חכה שנייה ישלי שיחה ממתינה וזו רוז.. אני אחזור אליך בעוד כמה דקות אוקי?”
"אוקי אם את צריכה משהו נוסף תתקשרי אלי"
"טוב תודה, אוהבת" ניתקתי ועניתי לרוז
"רוז?” שאלתי ופיהקתי
"אמבר תקשיבי, אני בדרך אליך ואני עכשיו יורדת לאסוף את השמלות. אני אהיה אצלך עוד חצי שעה בערך. את צריכה עוד משהו?”
"לא. רק לישון" מלמלתי ועצמתי את עיני
"אז לא להגיע?” היא התבלבלה
"לא אכפת לי. אני חייבת את השינה הזו. תתקשרי לדמי" ניתקתי וזרקתי את הטלפון הרחק ממני ונשכבתי על הספה. עצמתי עיניים ונרדמתי במהרה
~~~
"אמבר! אמבר תתעוררי!” שמעתי את דמי צועקת והרגשתי יד אוחזת בכתפי ומטלטלת אותי בחוזקה
"מ… מה קרה..?” התיישבתי על הספה ושפשפתי עיניים בעייפות
"היינו אמורות להיות באולם לפני חצי שעה!! הארי התקשר אלינו לחוץ” היא תפסה בידי והקימה אותי בחוזקה מהספה
"אוקי!!” צעקתי עליה. היא לא שיחררה את ידי והיא החלה לרוץ איתי החוצה
אם זמן יכל לחזור אחורה…
דמי נסעה כמו מטורפת ואחרי שכמעט התנגשנו בחמש מכוניות שונות הגענו לאולם
http://www.sandrine.co.il/
(זה המקום הקסום, לכל מי ששואלת. חח אל תשאלו בכלל איך הגעתי אליו .-.)
"הארי כבר בפנים. אני הולכת להגיד שלום לכמה אנשים ולמצוא את דארסי. רוז בחדר ההלבשה, היא תעזור לך. ותעשי לי טובה, תשתדלי לא להתקל בהארי.” היא אמרה לי ואני הנהנתי והיא דחפה לי שקית גדולה ותיק ליד. החזקתי אותם בחוזקה והתחלתי לרוץ לחדר.
נכנסתי לחדר וזרקתי את התיק והשקית על הספה, וסגרתי את הדלת מאחורי. רוז לא הייתה בחדר ואני התחלתי להתפשט במהירות. לבושה בהלבשה תחתונה, התכופפתי לתיק והתחלתי לחטט בו.
"איפה השמלה הזו…” מלמלתי לעצמי תוך כדי שהפכתי את התיק
היא לא פה. לעזאזל. נזכרתי בשקית שדמי הביאה לי והצצתי לתוכה. כן. השמלה פה. קרעתי את הניילון מהשמלה והשתחלתי לתוכה. בדיוק כשהשמלה הייתה מסודרת על חצי מהגוף הכמעט-ערום שלי הדלת נפתחה ואני פלטתי צווחה קטנה. יד גדולה הונחה על פיי וכשהרמתי את מבטי זיהיתי את הארי.
"ששש… בייב אל תצרחי. זה רק אני.” הוא לחש וסגר את הדלת מאחוריו
הורדתי את היד שלו מהפה שלי וניסיתי להמשיך ללבוש את השמלה
"מה אתה עושה פה?!”
"אני התגעגעתי אליך..” הוא חיבק אותי בחוזקה
"אבל אתה לא אמור להיות פה" צחקקתי
הוא התעלם מהמשפט האחרון שלי והחל לנשק את עורי החשוף
"הארי,” עצמתי את עיני
הוא לא עונה.
"אני ממש חייבת לסיים להתלבש. אתה לא אמור להיות פה" גנחתי חלושות
"אבל אני צריך אותך.”
"הארי.. עוד כמה שעות ואני, כולי, שלך. לא עכשיו"
"לא..” הוא הפסיק לנשק אותי והביט בי עם מבט מתחנן
"אין מצב שאני נותנת לך לזיין אותי על הספה הזו, עכשיו. או שתלך, או שתעזור לי" הנחתי את ידי בנינו והרחקתי אותו ממני
"אז אני הולך" הוא הוריד את ידיו ממני
"טוב. רק לפני שאתה הולך אתה תוכל לעזור לי?”
הוא צחק לעצמו ואני חייכתי
"במה את צריכה עזרה?” הוא וויתר
"עם הרוכסן מאחור."
"אני רוצה להוציא אותך מהשמלה הזו!! לא לסגור אותך בפנים!!”
"האריייי נווו" האצתי בו
"טוב!” הוא צחק וסגר את הרוכסן מאחור
"עוד משהו?” הוא שאל ואני הנדתי בראשי לשלילה
"לא. ואם דמי תדע שאתה פה או היית פה אתה מת.”
"אוקי, אוקי. אני יוצא.”
"תשתדל שאפחד לא יבחין בך.”
"טוב. נשיקה?” הוא שאל
"לא.”
"שיהיה לך ברור, אני הולך לקבל החזר על זה"
"החזר?” גיחכתי
"את יודעת למה התכוונתי" הוא צחק ואני חייכתי אליו
"אוקי אוקי!! פשוט תצא כבר!!” פתחתי את הדלת והוא חיבק אותי ויצא
סגרתי את הדלת במהירות והתחלתי לחפש את הנעליים שלי.
"אמבר?” רוז פתחה את הדלת ונכנסה פנימה
"הא?”
"אנחנו מתחילים עוד מעט.. את מאורגנת?”
"כן.”
~~~
"אתה רשאי לנשק את הכלה"
הארי הוריד את ה..הינומה מראשי והוא חפן את הלחי שלי בידו הגדולה
"אני אוהב אותך" הוא לחש לי ונישק אותי בעדינות ואני כרכתי את זרועותיו סביבי צווארו, בזמן שאנשים הריעו לנו. חייכתי אליהם והארי נופף כאילו הוא מלכת אנגליה
צחקתי לעצמי ותפסתי בידו, ומשכתי אותו לרחבת הריקודים. דמי נתנה להארי את דארסי והוא החל לרקוד איתה בזמן שאני צחקתי
זה היה הלילה הכי…
מושלם.
שהיה לי, אי פעם, בחיים.
עם בעלי.
והבת שלי.
שלנו.