תגיבוו [=

וואן דיירקשן-פרק 5

29/08/2011 1132 צפיות אין תגובות
תגיבוו [=

'איימי, עופי מהחדר שלי' הארי צרח עליי [תתרגלו הם צורחים עליי ואני עלייהם], אני מחטטת להארי בארון 'נו הארי איפה הכובע החמוד של הדובי שלך?' 'אה הוא, הנה' הוא הוציא מהארון שליד את הכובע, 'יופי, תודה, ביי' 'אהמ טוב תחזירי אותו אח"כ'. שמתי את הכובע עליי -כי הכובע חמוד רצח ובאלי עליו- והלכתי לחדר של זאיין, 'זאיין מה קרה?' 'כלום, מה קרה?' 'זאיין נו מה קרה, מה הקטע עם המעריצה ההיא?' 'היא מזכירה לי את האקסית שלי וזה גם שובר אותי וגם גורם לי להתעניין בה.' 'הא, עכשיו כולם עם האקסים, טוב לך לקייטי תבכו ביחד' 'אני ל-א בוכה :< ' 'טוב, באלך ללכת לראות בובספוג?' 'בובספוג ?! O.O ' ואז משכתי אותו מהחדר, והלכנו לראות בובספוג כמו מפגרים, והשאר אכלו גלידה, ואז קלטתי שעכשיו רק 3 בצהריים, ומשעמם רצח! לפחות יש לנו מזגן וקר אצלנו, ואז נזכרתי במשהו 'לואי, מתי אנחנו חוזרים ללונדון?' לואי: 'מחר!' 'יייישש סופסוף הבייתה רחוק ממכם!!!' הארי: 'כן ורחוק ממך!!' אני: 'חה חה, אתם לא יכולים בלעדיי!' הארי: 'נכון', טוב הוכחתי את הטענה שלי אז הלכתי לקייטי 'באלך לילה לבן אמיתי?' היא: 'כןן !' נייל: 'אנחנו מצטרפים!' אני: 'נחשוב עלייכם, אם תתנהגו יפה' נייל: 'הא O.O אז עזבי' 'טוב הלכתי לארגן מזוודות, הארי הנה קח את הכובע הוא מפריע לי עכשיו', והלכתי לחדר שלי לארוז מזוודות. ליאם: 'טוב נראה לי שאיימי צודקת, בואו נלך לארוז', קייטי הלכה לעזור לי, ליאם הלך לארוז, נייל וזאיין הלכו לארוז ולואי הלך לראות MTV.
כבר נהיה מאוחר וארזתי את רוב הדברים חוץ ממה שאני צריכה, הלכתי לחדר של זאיין לקחת את האייפד ושמעתי אותו שר שיר של כריס בראון, והוא לא שם לב שנכנסתי לחדר אז הוא נבהל 'איימי, מתי תלמדי לדפוק?? את יודעת אני גם מחליף בגדים פה!' 'אז תחליף בגדים בשירותים' 'טוב שלא הגזמת' 'טוב אה כן אני צריכה את האייפד שלך, בואא איתנו' הוא נתן לי את האייפד שלו ובא איתי, דיברתי דקה עם אמא שלי בסקייפ והחזרתי לו את האייפד, זאיין: 'מה את לא צריכה יותר אתה האייפד??' 'לא אני יוצאת לטייל בפארק עם קייטי, טוב הלכתי להתלבש' 'לבוא איתכן?' 'לא אנחנו יוצאות עוד 10 דקות ואינלי כוח לחכות לך שעה'. טוב התארגנו, לבשנו חצאיות, גופיות ונעלי בובה, והתאפרנו קצת כמו בובות והיינו עם קוקו, נראנו חמודות כאלה, חח אנחנו לא ממש רגילות להיראות ככה! הלכנו לסלון, וראינו את הבנים הולכים מכות וצוחקים 'אהמ בנים, הלכנו, נחזור עוד שעה שעתיים' יצאנו לפארק, התיישבנו בספסל, ריכלנו קצת על הבנים 'איזה קטע זה שלזאיין לוקח שנה להתארגן בבוקר, והארי רק עושה כמה פליפים בשיער' אמרתי לקייטי, 'ואי כן זה מצחיק, חח הקטע שכולם אוהבים להם את השיער והכל' 'כן אה..', ואז החלטנו לצלם בוק תמונות בפארק הנחמד. פתאום שמענו רשרוש, והיה דיי חשוך בפארק אבל ראינו שתי דמויות לא רחוק מאיתנו, הם נראו מפחידים רצח..בהתחלה התעלמנו מהם, ואז קלטנו שהם מתקרבים, אז התחלנו ללכת לכיוון השני של הפארק ואני קולטת אותם מדברים, מן הסתם עליינו, והתחלנו ללכת יותר מהר ואז שמענו ריצה מאחוריינו, אז הסתובבנו ואנחנו רואות מוליינו את ליאם עם הפלאפונים שלנו. ליאם: 'תקשיבו אתן לא נורמליות אתן שחכתן את הפלאפונים בבית!!' יואו כלכך נרגעתי פתאום, ומאחוריו נייל התקרב, ליאם: 'טוב אל תחזרו מאוחר מידי' 'כן אבא' אמרתי לו וחיבקתי אותו הוא נרגע מהמרדף אחריינו והלך עם נייל לאוטובוס. 'קייטי באלך אמת או חובה?' 'מה אני בת חמש? טוב עזבי, משעמם,בואי' 'אממ, אמת או חובה?' 'חובה' 'המממ, טוב קייטי כשנחזור לאוטובוס, את צריכה להתנהג מול כולם כיאילו את מאוהבת בליאם חחחח' 'זה לא יהיה קשה!' 'מה?!' 'סתם תרגעי חחח' 'טוב אני בוחרת אמת' 'טובב, נכון שבאלך לחזור?' 'כן בואי'


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך