חלומות מתגשמים – פרק 4 :)

הרגשתי שהוא זז בדשא ומתקרב אליי כבר יכולתי להרגיש את הנשימות שלו " מיכאל ?" צחקתי

– מי שרוצה שתפעיל את שיר story of my life ביוטיוב זה ממש מוסיף :) –

"אל תדאגי אני כאן תסמכי עליי " שמעתי " מה ..אממ.. בסדר " אמרתי " אני סומכת עלייך" שמעתי את המילים באלה יוצאת לי מהפה , אני סומכת עליו ? אף פעם לא בטחתי במישהו שהוא לא רונה או ההורים שלי , אף פעם לא הרגשתי בטוחה ליד מישהו, בטוח זה בסדר ?
יכולתי להרגיש את השפתיים הרכות שלו נצמדות לשלי אחת הידיים שלו הייתה מונחת על שלי והשנייה ליטפה את הפנים שלי יכולתי להרגיש את האוויר החם בפה שלו וההתרגשות שלי כבר הייתה עצומה אף פעם לא התנשקתי עם מישהו , אף פעם לא הייתי במצב כזה הרגשתי שאני יכולה לסמוך עליו הרגשתי שאולי אבל רק אולי במקום קטן התחלתי לפתח רגשות עליו אולי הוא באמת אוהב אותי גם , אולי אבל רק אולי.
התנתקנו מהנשיקה ויכולתי להרגיש את הלחיים שלי מאדימות , מה להגיד עכשיו מה לעשות ?
" אני חושב שאת מדהימה , את מסוגלת להתמודד עם הכול . את יכולה לכבוש את העולם" הוא אמר ושתקתי לכמה שניות מנסה לעקל את מה שקרה כרגע , הוא חושב שאני מדהימה שאני יכולה לכבוש את העולם יש יותר מלהיב ומרגש מזה ?
" תודה " צחקתי מנסה להקל על האווירה הוא צחק גם ולקח את ידי עליו.
-" אממ.. את רוצה לחזור לבית שלך ? כבר נהיה מאוחר קצת לא ? " הוא שאל יכולתי לשמוע שגם הוא היה נבוך .
" כן , ממש נהניתי " אמרתי וחייכתי " גם אני , בואי אני יעזור לך לקום " הוא אמר ומשך לי את היד.
– אפשר להפסיק את השיר –

" נווו ספרי לי כבר !! איך היה ? מה היה ? " מאי שאלה , אנחנו בבית שלה עכשיו רק באתי ישר היא קפצה עליי עם שאלות .
-" היה ממש כיף , סיפרתי לו הכל על זה שאני עיוורת פשוט ה-כ-ל והוא היה כל כך נחמד וסובלני לגביי זה אפילו המזלות שלנו בהורוסקופ מתאימים זה לזה " סיפרתי לה , אני באמת נשמעת מאוהבת קצת אולי אני באמת אוהבת אותו ?
" וואו מישהי נהנתה " היא צחקה " נו ספרי עוד התנשקתם ? " שאלה . ידעתי שגם השאלה הזאת תבוא אבל לא ידעתי מה לענות לשקר או לא ?
" כן , התנשקנו זה היה מדהים " הלכתי על האמת , תמיד עדיפה על השקר " וואי יפה שלי אני כל כך שמחה בשבילך היא אמרה ובאה לחבק אותי . דיברנו מלא זמן והייתי חייבת לחזור לבית שלי נפרדנו וחזרתי הביתה עם רונה ואפולו (הכלב נחייה שלי ) . אני שונאת את המקל הליכה שלי , שונאת שונאת ושוב פעם שונאת !!! אני אוהבת את אפולו הרבה יותר תמיד אני יכולה ללכת איתו ברחוב בגאווה אבל עם המקל הליכה זה שונה , כולם בטח מסתכלים וחושבים לעצמם עד כמה שאני מסכנה וכל זה .. נמאס לי שאנשים חושבים שאני מסכנה כי אני לא ! עיוורון זה לא מה שיעצור אותי בחיים ! לצערי , אסור להכניס כלבים לבית הספר אז אני חייבת להיות או עם מקל הליכה או עם מלווה .

עוד יום עבר לו בבית ספר ומחר שבת ! איך אני אוהבת את הסופש לשבת בבית או לצאת לפארק קצת מנוחה מהכל.
הייתה דפיקה בדלת "כן ?" אמרתי ושמעתי צעדים מתקרבים " זה מיכאל " הוא אמר " מה קורה ?" שאלתי " חח.. הכל בסדר " הוא ענה " תקשיבי את רוצה אולי לבוא היום בערב לארוחת שישי אצלי בבית ? יהיה ממש כיף אני מבטיח אמא שלי ממש מתרגשת לפגוש אותך " הוא צחק " בטח שאני יבוא איזה שאלה אבל תבוא לאסוף אותי טוב ?" אמרתי
"ברור" הוא ענה והסית את השיער מפניי וליטף אותן .
הגיעה הערב רונה עזרה לי להתארגן כי רק היא יודעת עד כמה אני נרגשת ישבתי בחדר וציירתי וחיכיתי שמיכאל יתקשר אליי או יישלח לי הודעה פתאום שמעתי רעש 'קיבלת הודעה מאת : מיכאל .'
קפצתי מהמקום מהרעש של הטלפון , הטלפון שלי הוא טלפון מדבר אני לא יכולה לקרוא מה כתוב לי אז אני לוחצת על כפתור והטלפון מקריא לי את ההודעה . ' יפה שלי אני בחוץ תצאי ' .
התארגנתי ויצאתי מהבית הגענו לבית של מיכאל והייתי מופתעת מהריח של הבית בדיוק כמו הריח של מיכאל קצת כמו לימון כזה נעים ' בואי מיכל תשבי פה ליידי' הוא אמר ושם את ידי על הכיסא בשביל שאוכל לדעת איפה הוא. הוא הכיר לי את כולם והאוכל היה ממש טעים היה ממש נחמד אחריי הארוחה עלינו לחדר שלו ודיברנו קצת. שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת אבל לא שמעתי אף אחד מדבר . מה הולך פה ?