צ'נדלר

תמיד פחדתי ממחויבות, כזה אני – כולם תמיד צוחקים עליי בגלל זה אבל לא אכפת לי, זה חלק מהאופי שלי ומוניקה אוהבת אותי ככה, אז מה זה משנה?
כשפגשתי אותה פעם ראשונה, בחג ההודיה, היא נחרטה בראשי בתור 'האחות השמנה של רוס'.
כעבור שנה בדיוק, כשראיתי אותה למולי לא האמנתי שזו היא – היא רזתה והייתה יפה כ"כ… אז ניסיתי להתחיל איתה – זה נגמר בזה שאין לי אגודל באחת הרגליים.
בכ"מ, נשארנו חברים מאז והפכנו – יחד עם רוס, רייצ'ל, פיבי וג'ואי – לחברים שלא נפרדים לדקה אחד מהשני.
בשנת 1998, רוס התחתן בשנית עם בריטית בשם אמילי.
החתונה התקיימה בלונדון, ומישהו במלון העיר שמוניקה נראית כמו אמא של רוס.
בערב היא שתתה ועלתה לחדר שלי, מפה לשם שכבנו.
מהערב הזה התפתחה בינינו זוגיות מדהימה שנאלצנו להסתיר, לא רצינו שחברינו יגלו.
אבל ג'ואי גילה, אחריו רייצ'ל ואחריה פיבי – אז גילינו לכולם באופן רשמי (ורוס ראה אותנו ביחד מהחלון שלו, לא ניכנס לזה).
הזוגיות שנבנתה ביני לבין החברה הכי טובה שלי הייתה הדבר הכי טוב שיכולתי לקבל מאלוהים.
יום אחד, אזרתי מספיק אומץ והחלטתי להציע לה נישואין, אבל היא פגשה את ריצ'ארד שרצה לחזור אליה והכל רק הסתבך.
בסוף היא בחרה בי, היא ואני התארסנו וג'ואי חיתן אותנו (הוא הוסמך לכך באינטרנט).
לא האמנתי שזה קורה באמת, נעלמתי פעמיים לפני החתונה וגם גילינו שרייצ'ל בהיריון (מרוס!)
מוניקה רצתה ילדים.
לא האמנתי שאני עושה את זה אבל שוב אזרתי אומץ וניסינו להכניס אותה להיריון.
לא הצלחנו.
הלכנו לבדיקות פוריות וגילינו שלשנינו יש בעיות בריאותיות ומוניקה לא תוכל להתעבר.
היא הייתה עצובה ואני ריחמתי עליה, ידעתי שהדבר שהיא הכי רוצה בעולם היה להיות אמא.
אז החלטנו לאמץ.
פגשנו אם מאמצת מקסימה בשם אריקה שילדה לנו תאומים – בן ובת, ועל שמה קראנו לבת שלנו (הבן נקרא ג'ק ע"ש אביה של מוניקה).
אני עדיין לא בטוח איך הכל קרה, אבל אני יודע דבר אחד – אני אוהב את מוניקה, את המשפחה שלי, את החברים שלי – ואני תמיד הייתי, הינני ואהיה מוכן להתמודד עם הפחדים שלי בשבילם.
הם תמיד שם בשבילי.