יוליוס בלק – פרק 16

פרק 16-הבנות .

" הצילו !!! הצילו !!!! " שמענו קול של אישה קורא מאחורינו , הסתובבנו ולא ראינו שום דבר , אבל הקול השתתק והתחלף בקולות אחרים…של מכות .
התחלנו לרוץ כמו מטורפים לכיוון הקול , וכשהגענו … הזדעדענו .
אחד הגברים בחבורת השודדים הכה נערה עם מקל עץ גדול , היא בכתה וצרחה והוא לא הפסיק !!! לקחנו שנינו אבנים והתחלנו לזרוק על הגבר המשוגע , הוא בהתחלה לא התייחס לזה אבל ג'ונתן הצליח לזרוק אבן גדולה על גבו . האיש צרח והסתובב – העיינים והפנים שלו היו אדומות כמו אש ותוך שניות הצלחתי לפגוע עם אבן בראשו והוא נפל על הרצפה , ג'ונתן רץ לכיוון האיש שכמעט הצליח לקום , אני רצתי ישר לנערה ההיא שהתעלפה על הרצפה .
הרמתי את פניה ושפכתי טיפת מיים על הפנים הנפוחות שלה ועל פייה , היא פלטה אנחת כאב ואיבדה את ההכרה , כיוונתי את ידי על פניה ושחררתי הפעם בקלות כדורים ורודים שנכנסו אל גופה , יש לה מזל שזה לא כואב לה . הנפיחות בפנייה ירדה והפצעים בגופה התחילו להתרפא " מה את … איך .. " שמעתי את ג'ונתן בהלם מאחורי " זה לא חשוב איך עכשיו , נסביר לך בהזדמנות " .
הנערה פקחה את עינייה והביטה בשנינו דקות ארוכות " תודה רבה .. " היא מלמלה כטיפטפנו מיים לפייה " הצלתם אותי…הוא היה הורג אותי…הוא…" ליטפתי את ראשה ועזרתי לה להתרומם " אל תחשבי על זה עכשיו,העיקר שאת בסדר " היא התיישבה וגבה נשען על העץ בזמן שהיא שתתה מיים , ניקינו את הדם מפניה ומפצעיה שלא החלימו לגמרי ושאלנו אותה בנוגע לזהותה
" קוראים לי שליין…אני בת 16 …הגבר הזה עילף את חברה שלי וגרר אותי לכאן…אתם יכולים לעזור לי למצוא אותה ? " "בטח " ג'ונתן אמר לה " אם היא לא תמצא אותנו "
" דייני !!!!!!!!!! " עוד נערה שככול הנראה היא החברה הנעלמת רצה לכיוונה וחיבקה אותה " חשבתי שהמטורף הזה הרג אותך !!! את בסדר !! תודה לאל !! " הן התחבקו והחברה שלה הציגה את עצמה בשם שיילן , הן שתיהן היו מוכרות לי …

" שיילן , את מג'ונסון בלק נכון ? " שאלתי אחרי שהתיידננו איתם ואכלנו ביחד ציפור שג'ונתן צד " כן … למה ? " " את מוכרת לי בטרוף , את קשורה לרוברטופ נכון ? את במקרה ה.." היא קטעה אותי וקפצה " אני האחיינית שלו !!!! רגע … יוליה ?!?! " היא פלטה צרחת הפתעה וקפצה עלי בחיבוק חונק , צחקתי וחיבקתי אותה בחזרה , ההינו ממש חברות טובות בתור ילדות קטנות !! ג'ונתן ודיין בהו בנו מתלהבות וצחקו צחוק מתגלגל .
ישבנו איתם והתחלנו לדבר על שנדל , ועל איך כל אחת הגיעה לפה .. שתיהן נחטפו לכאן ע"י מייקל , חתיכת ממזר המייקל הזה !!! כבר התחלנו לתכנן בנינו את תוכנית הנקמה שלנו בו ואז קלטנו את המבט המוזר של ג'ונתן " הכל טוב ג'וני ? " דיין שאלה אותו והוא קם והתחיל לדבר בקול המום " לא שמעתם את הפצצות והיריות ?! כל הג'ונגל הזדעזע מהקולות האלו!"
" על איזה קולות אתה מדבר ?!?" הסתובבתי לכיוונו בסקרנות " הממלכה הזאת שלך הרסה את ממלכת רקנון והרגה את כל בני הממלכה…פעולת נקם …" קמתי מזועזעת מהאדמה והתחלתי לעכל את זה – ההורים שלי יודעים שהרקנונים חטפו אותי !!! הם נקמו בהם !! הם בטוח מחפשים אותי !!!!
" אני ממשיכה בדרך , אתם מצטרפים אלי ? " שאלתי חסרת סבלנות כשמילאתי את מימתי במיים ועליתי בחזרה על שביל האבנים בדרך " כבר ? יוליה את לא רוצה לחכות קצת ? אפשר לצאת שוב מחר…" הבנתי שהם לא הולכים לקום התחלתי ללכת בשביל לבדי " יוליה חכי !!!!! " ג'ונתן רץ אחרי ותפס במותני " מה קורה לך ? הבנות האלה רוצות להצטרף אלינו לשנדל , הן רק צריכות להתאושש!!" " אין לי זמן יותר , אתה לא מבין ? התעקבתי מספיק ! אני לא מפסיקה ללכת עכשיו עד שאני מגיעה הביתה !!! " ניסיתי להמשיך ללכת אבל הוא הקיף עם ידו את בטני עם ידו ולא נתן לי לזוז עד שדיין ושיילן הגיעו אליו " אתם רצים ממש מהר!!!יאוו" שיילן התנשפה ודיין ניסתה לשכנע אותי לחכות להם , אבל לא הלך לה " אני אעשה לכם תעתיק של המפה וכך תוכלו לחזור הביתה בקצב שלכם , אני לא יכולה לחכות יותר !!! " " את לא הולכת לשם לבד יוליה !! לא יעזור כמה שתתעקשי ! אנחנו באים איתך ונעבור איתך את הדרך הקשה הזאת !! ג'ונתן מה אתה שותק כמו איזה דג ?! תעזור לי לשכנע אותה !!"
ג'ונתן הסתכל עלי בפנים דיי אדישות ואמר " היא פשוט לא רוצה שנצטרף אליה , עזבי דיין .. לא כדאי אפילו להתעקש .." קטעתי אותו והתפרצתי " הייי ! זה ממש לא נכון !!! אל תכניס לי מילים לפה !!! אני פשוט מתגעגעת . המילה הזאת מוכרת לך ?! האנשים הכי יקרים לי בחיים מחכים לי בבית ולא מבינים איפה הממזרים האלה תקעו אותי ואם אני חייה בכלל!! אני לא יכולה לשבת בג'ונגל הזה ולאכול חוגלות עם ענבים !! " ג'ונתן עכשיו נראה ממש כועס "לי אין למי להתגעגע בשנדל !!! זה לא אומר שאני לא רוצה להגיע לשם ולהתחיל חיים חדשים!!! תראו תראו , הנסיכה המפונקת יורקת לבאר ממנה היא שתתה !!! שחכת מי שעזר לך עד עכשיו הא ?! "
הבטנו אחד בשני בפרצופים רותחים מכעס ודיין התערבה " ואו חברה!!! מה אתם רבים עכשיו ?! פשרה – אנחנו נלך עכשיו עם יוליה , וכשיחשיך נעצור לשינה והתארגנות , ואל תוציאו מילה נגד זה !!!!.שקט !! " הסתובבתי והמשכתי ללכת בשביל רחוק יותר מהשאר , מידי פעם הם עצרו אותי כדי להתסכל במפה – הם פשוט לא סמכו עלי !

הלכנו והלכנו עד שממש החשיך ונאלצתי לעצור איתם למנוחה . שיילן הדליקה מדורה והם כולם הלכו לישון .. לא הצלחתי להרדם . הרמתי את ראשי והבטתי אלפי הכוכבים שכיסו את השמיים האפלים…נקודות תקווה בנקודת השפל .
ישבתי עדיין מול המדורה ובהייתי בה הולכת ודועכת , ופתאום שמעתי צעדים מאחורי .. שלפתי את הסכין מכיסי והסתובבתי במהירות .
זאת היתה הזאבה הלבנה מהלהקה !!!! היא דילגה בן בולי העץ לקראתי וקפצה על רגלי , כמה התגעגעתי ליצורים האלה !!! התישבתי לידה על האדמה , ליטפתי ונישקתי את ראשה והיא יללה בשקט .. שמה את ראשה על רגליי . שמתי בפייה חתיכת עוף שנשארה מהסעודה שלהם בפה , היא אכלה אותה ואחר כך נרדמה על רגלי …
שמעתי עוד פעם צעדים מאחורי , סובבתי את ראשי וראיתי את ג'ונתן בא לעברי ויושב לידי "אתה לא ישן ? " לחשתי לו כדי לא להעיר את הבנות " לא…לא הצלחתי להרדם…בגלל הריב שלנו "
" אני מאוד מצטערת שאני מפריעה לשלוותך.." אמרתי בכעס " די נו , באתי להשלים .. " הוא הושיט לי את הזרת שלו וחייך "את סולחת לי ? ההיתי דיי מגעיל "
לחצתי את הזרת שלו עם שלי " גם אני … מצטערת " הוא חיבק אותי ביד אחת וביד השניה ליטף את הזאבה שעל רגלי " אז..את סופרמן " צחקנו בשקט ולחשתי לו " כן…סוג של…"
'שתקנו שתיקה מעיקה , יותר מידי מעיקה , ההיתי חייבת לומר משהו
" החלטתי לקרוא לזאבה סינדי "
" מה זה ?! " הוא שאל מופתע , סימנתי לו להיות בשקט והוא הוריד את הטון ושאל שוב , חייכתי. " כן … קיצור של סינדרלה , היא מזכירה לי אותה . "
הנחתי את ראשה של הזאבה בעדינות על האדמה והסתובבתי לכיוונו של ג'ונתן , הוא החזיק את ידי " סינדרלה ? מה זה ? "
ישבנו ביחד ליד המדורה הדועכת וסיפרתי לו את סיפורה של סינדרלה .. ושל שילגייה .. ושל כיפה אדומה .. ושל מגדלית … עד שנרדמנו אחד על השניה .. עם ידים משולבות .
זאת היתה הפעם הראשונה שחלמתי על בנים ..
על ג'ונתן .