הכל עומד להשתנות

הקדמה:
זה היה היום הכי גרוע בחיי.
חזרתי הביתה מבית הספר, עם טונות של שיעורי בית, ומיד הנחתי את התיק (הכבד כמובן) והלכתי למטבח לאכול צהריים.
"אמא? אבא? אתם לא אמורים להיות בעבודה?" שאלתי, מופתעת למראה ההורים שלי בבית, בזמנים שהוא בדרך כלל ריק.
"אנחנו צריכים לדבר" הם אמרו, והטון הקריר העיד שהם עומדים להגיד משהו חשוב.
לקחתי אחד מהכיסאות הגבוהים ששכנעתי את אמא שלי לקנות בחודש שעבר, והתיישבתי מולם.
"אלי, תארזי את החפצים שלך. אנחנו עוברים לניו יורק" אמא שלי ירתה את הפצצה.
"מה??? אתם לא יכולים לעשות לי את זה!" צעקתי ורצתי לחדרי, דואגת לטרוק בחוזקה את הדלת אחרי.

להמשיך?