הזדמנות- פרק 2

מנקודת המבט של עמית:
"אהה… זה אתה" אמרתי לאמיר בסיומו של היום כשהכנסתי כמה דברים ללוקר.
"היי עמית" הוא אמר, "תודה על קבלת פנים יפה".
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו.
"לקבוע יום לעבודה, לא ככה?".
"אתה?" שאלתי מופתעת והסתובבתי אליו, "ממתי אתה רוצה לקבוע תאריך ועוד למשהו שקשור לבית ספר?".
"אני מציע לך לא לעצבן אותי היום, ועוד באתי בגישה טובה..".
"אצלך זה מפתיע שגישה טובה לא באה כדי להתחיל עם בנות" אמרתי לו בעקיצה.
"ככה את רוצה? סבבה. מצידי שתיכשלי" הוא אמר והתחיל ללכת.
"אתה מודע לזה שאתה אידיוט?" צעקתי לו. הוא נעצר והסתובב אליי. כמה ילדים היו במסדרון ורק מששמעו שילדה קוראת לאמיר שמעוני אידיוט הם השתתקו. בואנה לאף אחד פה אין אומץ לעמוד מול הבחור הזה? הוא התקרב אליי כולו עצבני, חשבתי שהראש שלו הולך לצאת מהמקום שלו. אוי מסכן, פגעתי בו? אתם בטח שואלים למה אני כל כך רעה אליו, זה האמת די פשוט. יש לי כמה חברות שהיה להן קטע עם הילד הזה, כמה חברות שהתאהבו בו עד הגג והן להפתעתן גילו שהן לא לבד בתמונה. הוא הבנאדם הכי בוגדני שאני מכירה וכל כך הרבה חברות באו ובכו לי עליו שאני כבר למדתי לא לסמפט אותו. אח שלי חבר שלו כי זה בין גברים ומשום מה הם אוהבים להיות מפגרים ביחד. אני את הבנאדם הזה שנקרא אמיר שמעוני לא יכולה לסבול ממטר.
"אידיוט?" הוא שאל.
"אני לא אכשל בעבודה הזו כי אני אחרוש את החיים שלי עליה ואעשה אותה בצורה הטובה ביותר. להזכירך או שהיית יותר מדי מעופף כי עשית עיניים לאיזה מישהי מהכיתה שלי, ביחד עם השמות קיבלנו גם עמותה וגם עניין של תרומה ומה צריך לעשות ומה צריך לכתוב. אני יכולה לעשות את זה בעצמי ולהשמיט בטעות את השם שלך מזה. לא כדאי לך לחפרן אותי למה אתה תישאר בלי כלום".
"בואנה יא ילדה בלי חיים מי את חושבת שאת שתרדי עליי ככה?!".
"אני עמית רוזן, לא שאני משתחצנת בשם שלי כמו מישהו מאיתנו, אבל אתה שאלת. להזכירך אני אחות של אחד החברים הכי טובים שלך שאני מתחילה להעריך את אח שלי על איך שהוא סובל אותך. אני יודעת שמה שאני אומרת כרגע לא מזיז לך את הקצה של הקצה של הבוהן ואני יודעת שמה שאני אגיד לא יגרום לך לא להיות חבר של אח שלי כי בינינו אתה לא רוצה לסכן את המעמד שלך" ואת כל זה כמובן אמרתי יותר בלחישה מקודם, "אבל אתה לא תאיים עליי ככה ובטח שלא תשכנע אותי שבלעדייך אני אכשל". והוא אחרי הדברים האלה פשוט שתק. הסתכל עליי עם העיניים הגדולות שלו, החדיר עמוק את המבט שלו לתוך העיניים שלי, מבט פגוע ומבט כועס אבל מישהו צריך להעמיד את הילד הזה על מקומו והתרחק ממני. כשהוא הלך נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי ללכת לכיוון האוטו של אילון.
"רק קח אותי הביתה.." נאנחתי כשהגעתי לאוטו.
"הכל בסדר?" הוא שאל כשהתיישבנו וחגרנו את החגורות.
"ריב עם השותף שלי לעבודה".
"כבר הספקת לריב איתו?".
"מה לעשות שהוא מביא לי את העצבים!" אמרתי כועסת, "אתה מכיר אותי, אני לא כזו שהעצבים משתלטים עליה בקלות. עם הילד הזה זה פשוט יותר מידי קל".
"תבטיחי לי רק משהו אחד" אמר אילון.
"דבר" ביקשתי.
"תרדי עליו כמה שבאלך, אבל אל תכניסי לזה את המשפחה שלו, כי אם את תקללי מישהו מהמשפחה שלו הוא ילך ולא יחזור, ואני יודע את זה. זו תמיד הייתה החולשה שלו אז בבקשה אל תעשי את זה כי לא שווה לך לפגוע עד כדי כך בבנאדם".
"מבטיחה" חייכתי אליו והנסיעה המשיכה.

מנקודת המבט של אמיר:
מי היא חושבת שהיא החצופה הזו?! למה היא חושבת שהיא תשפיל אותי ככה?! נשבע שאם היא לא הייתה אחות של אילון מזמן היא הייתה בבית חולים. המילים שלה.. הרבה זמן לא כאב לי ממילים שבנאדם אמר לי. אני שונא אותה, אני ממש שונא אותה, אני לא מאמין שתקעו אותי דווקא איתה בעבודה הזו, חאלס זה פשוט כבר לא בסדר המרפי הזה. יכלו לתת לי כל אחת אחרת שהייתה נופלת לרגליי, הייתה עושה כל מה שהייתי אומר לה ובסוף גם בכלל לא הייתי עובד. יא יאללה למה זה מגיע לי?!
"אמיר!" שמעתי את דרור קורא לי. וואלה מזל שיש אותו למה הייתי מפרק משהו.
"אה גבר?" אמרתי לו והתיישבנו ביחד באיזה פינה בבית הספר.
"שמעתי שאיזה שביעיסטית ירדה לך על הנשמה".
"שמעת נכון" הודתי.
"מי הילדה?".
"עמית רוזן" אמרתי לו, רק השם שלה מעלה לי בחילה.
"אחות של?".
"וואחד אחות של.. אם היא לא הייתה אחות של חכה חכה מה היה קורה".
"איך זה קרה? תעדכן..".
"אנחנו עושים ביחד את העבודה המפגרת הזו של העמותות".
"רציני שאני לא יכול לחשוב איך תסתדרו. היא שונאת אותך בגלל כל הדברים שעשית ואתה.. היא בין היחידות שאף פעם לא רצית לדפוק".
"למה לדבר ככה יא אח? רציתי.. אז, בעבר. יש מישהי שהיא יפה שלא רציתי?".
"אתה אומר שעמית רוזן יפה?".
"יפה לאללה על מה אתה מדבר.. פשוט ילדה טובה כזו. הגי'נג'יות שלה תקשיב הורגת, אבל כשהיא אמרה את כל הדברים הנוראיים האלה, בואנה הרגשתי כמו פודל לידה, היא צועקת וצועקת ואני רק נכנס לעצמי יותר ויותר".
"אתה חושב שהיא צדקה?" הוא שאל. בואנה ממתי אני מדבר כאלה שיחות נפש?
"אני חושב שיש לי פה חובת הוכחה, להראות לקטנה הזו שגם איתי לא מתעסקים ושגם אני יכול להיות וואחד רציני אם אני רוצה".
"רק בשביל להוכיח את הטענה שלך אתה תהפוך לחרשן? וואלה לא ציפיתי..".
"צריך לסיים י"ב בכבוד לא?".
"יש מצב.." אמר דרור והוציא חבילת סיגריות מהכיס שלו.
"רוצה?" הוא שאל.
"אני כבר נגמלתי" חייכתי אליו חיוך קטן וכשהצלצול נשמע חזרנו לעוד שעתיים מתישות.