המכתב פרק 3
"שקד, לי קוראים ולדיק.
כמו שאת מבינה אני רוסי ועליתי לארץ כשההיתי רק בן שנתיים, היום אני בן 15 וגם בכיתה ט'.
אני גר במשפחה עם אמא ואחותי, אבי נהרג באחד המסעות המסיונרים שלו.
אבי היה מסיונר ידוע בקהילה שלנו בכל העולם והוא נהרג בחורף לפני שלוש שנים כאשר היה בדרכו חזרה לבית. הסיבה המדוייקת למוות לא ידועה.
אחותי הגדולה לינה לומדת בכיתה י'ב והיא מצטיינת בכיתתה ולכן אני לעיתים קרובות מקבל מאימי נזיפות שאני צריך ללמוד ממנה. אני מבין את אימי, הרי היא איבדה את אבי וכרגע מאוד קשה לה.
אני בבית ספר אחד הילדים שיש לו חברים אבל לא אמיתיים, הם לא נוצרים בדיוק כמוני, זאת אומרת הם פחות מקפידים לקרוא את התנך והברית החדשה והם מעדיפים לראות כל מיני סרטונים בנושא תנכי, מה שלא כל כך רצוי.
בקשר לפיסלונים ולתמונה של מריה הקדושה- אנחנו לא מתפללים ככה, אנחנו מתפללים בצורה שונה לגמרי: קמים על הרגליים או על הברכיים ופונים לאלוהים בכל שאלה ובכל דבר שאנחנו רוצים, אין אצלנו תפילה קבועה כל אחד מתפלל איך שבא לו ומתי שבא לו.
בבית הספר שלנו הילדים שבני גילי לא כל כך אוהבים את העובדה שאנחנו נוצריים וחלקם חוזרים בשאלה.
אני אסיים את המכתב שלי ואגיד שגם לדעתי יהיה מאוד נחמד להתכתב איתך ואולי באמת נהיה חברים ממש טובים.
נ.ב
אם את לא יודעת מה זה מסיונר זה אדם שהולך לארצות שונות ואולי אפילו לסביבה שדי קרובה אליו ומפיץ את הנצרות בפני אנשים וקורא להם להאמין גם בישוע המשיח."
קראתי את המכתב והיה לי קצת מוזר להבין שיש מישהו שהוא בעצם לא כל כך שונה ממני ועושים אותו לגמרי שונה.
החלטתי לענות לו על המכתב. התיישבתי על המיטה, לקחתי עט, את המחברת שלי והתחלתי לכתוב:
"ולדיק היקר……"
תגובות (1)
תמשיכי