המכתב פרק 1 (בבקשה תקראו ותביעו דעה)..

"היי ילד שאני לא מכירה.
המורה שלנו לאזרחות אמר שאנחנו צריכים להכיר ילדים שהם לא יהודים מבתי ספר נוצריים כדי להבין אחד את השני יותר טוב בין כל השנאת חינם הזאת ששוררת בינינו.
המורה שלי אומר שאני צריכה לספר על עצמי כמה שיותר שתוכל להכיר אותי אז אספר לך:
אז ככה אני שקד ואני לומדת בבית הספר 'הרמב"מ' בתל אביב בכיתה ט'.
אני בין הבנות הבודדות, אלו שמסתובבות בהפסקה לבד עם היומן וכותבות באמצע שיעור שירים.
אני גרה במשפחה מסורתית וכל יום שישי יש לנו קידוש בבית, אני מניחה שהינך יודע מה זה, אם לא אל תחשוש לשאול אני אסביר לך.
יש לי חמישה אחים, אני הילדה הכי קטנה והבת היחידה.
אני שונה מכל האחים שלי במיוחד במראה, אני בלונדינית עם עיניים ירוקות והן כולם כההי שיער עם עיניים כהות גם כן, אני גבוהה והם לא כל כך.
אני מאוד מחוברת לאמא שלי ואנחנו כמו חברות הכי טובות, אין בינינו סודות, טוב כמעט, לא סיפרתי לה שהיה לי חבר שהכריח אותי להיות איתו, אני מפחדת לספר לה על זה.
אבא שלי הוא עורך דין וכמו שאתה יכול להבין אני לא עניה אבל אני משתדלת לא לספר את הפרט הזה כי אני לא אוהבת שמסתכלים עליי שונה.
אז זאת בערך אני.
אני מקווה שבהתכתבות שלנו נוכל יותר להפתח אחד לשניה וניהיה חברים ממש טובים כי לדעתי זה רעיון מצויין להתכתב עם מישהו מדת אחרת שתפיסת העולם שלו קצת שונה.
גם נורא מעניינת אותי העובדה שאתם מתפללים לתמונות ופיסלונים ומדליקים נרות ליד מריה הקדושה, אשמח אם תסביר לי.
בצפייה לתשובה על המכתב: שקד דרור."
זה היה מכתבי הראשון לילד הנוצרי הלא מוכר שאני הולכת להתכתב איתו.
אני בטוחה שיהיה נחמד להכיר מישהו עם עבר שונה, שאותו לימדו דברים שונים לגמרי מאשר אותי.
לא יודעת למה אבל הייתה לי הרגשה טובה לגבי זה, ההיתי בטוחה שיהיה לי נחמד לדבר איתו.
אחרי שהכנסתי את המכתב לתוך מעטפה וסגרתי אותה הנחתי את המכתב על השידה הורודה בחדרי וירדתי למטבח כי אימי כבר סיימה להכין אוכל לי ולאחי הגדול ליאם שבן שבעה עשר.