פרק 4-פגומה?

"באמת?" מילמתי לעצמי וקמתי מהדשא.
שיפשפתי את עיניי והתקדמתי הביתה.
"היי" אמרתי לסבתא שישבה בסלון.
"שלום" אמרה.
"סבתא? שולחים אותי לפנימייה?"
"לא."
"מה?! יששש"
"לבית יתומים"
"מה? סבתא לא אני לא שייכת לשם"
"אני מצטערת את משגעת אותי! אני לא יודעת מה לעשות איתך יותר! יש שם מסגרת שתתאים לך.. "
"סבתא אני ישתפר !! מבטיחה " ניסיתי לשכנע.
"נו באמת השנה עומדת להיגמר..מה תצליחי לשפר?"
"סבתא.."
"זה לא נתון לוויכוח"
שלחתי לה מבט עצבני,מאוכזב ורצחני והלכתי בעצבים לחדר,טרקתי את הדלת בחוזקה.
בעטתי בכל דבר,בכיסאות,בדלת,זרקתי דברים על הרצפה ונפלתי על הרצפה,עם הגב לדלת,נשענת עליה.
לא בכיתי,אני לא בוכה,למה זה עוזר בדיוק? לא משחרר ולא כלום,אין למה לבכות,אני פשוט לא בוכה.
התקשרתי למאיה.
"מאיה" אמרתי בקול צרוד.
"מה?" שאלה ושמעתי את הקולות ברקע של המוזיקה.
"שולחים אותי לבית יתומים"
"אני לא שומעת כלום" צעקה.
"נדבר מחר" נאנחתי.
"ביי" אז את זה היא שמעה?
מישהו דפק על הדלת.
"מי זה?"
"רועי" פתחתי את הדלת.
"וואו מה עשית?" הסתכל על החדר שנראה כאילו עבר מלחמה.
"היא שולחת אותי לבית יתומים"
"היא מה?!"
"אוף!" צעקתי ובעטתי בכיסא.
"תרגעי היא לא תשלח אותך לשום מקום"
"דיברתי איתה כבר"
"יהיה בסדר,מבטיח"
"אל תבטיח שטויות"
"יהיה בסדר אמרתי" הוא צחק.
"שתוק כבר" זרקתי עליו כרית.
"הלכתי הלכתי"
"תודה רועי" צעקתי לו.
"בכיף יהיה בסדר"
"לא אמרת שאתה הולך?" צחקתי.
"ביי" צחק ויצא.
נשכבתי על המיטה והעיניים אוטומטית נעצמו לי.
-בוקר-
התארגנתי לקחתי תיק ריק ויצאתי אם אני במילא עוזבת למה ללמוד?
נכנסתי לשערי בית ספר וראיתי את מאיה.
"היי" אמרתי.
"היי" צחקה.
"בואי" משכתי אותה למדשאות.
"אבל מתחיל השיעור."
"זה יותר חשוב"
"טוב.."
התיישבנו על הדשא.
תלשתי את הדשא בעצבנות.
"היי,מה קרה ?"
"שולחים אותי לבית יתומים" העליתי מבטי אליה,רואה את ההלם שתקף אותה.
"לאלאלא תשכנעי אותה תגיד שתמ……"
"ניסיתי לא הלך" קטעתי אותה.
"מה נעשה?"
"לא יודעת התייאשתי כבר"
"את לא עוזבת!"
"זה לא ששואלים אותי"
היא חיבקה אותי .
"נפתור את זה"
"נפתור את זה" חזרתי אחריה.
נכנסנו לכיתה.
"קורל אני מבינה אבל מאיה?"
"סליחה" אמרה והתיישבה במקומה וכך גם אני.
ראיתי את יובל.
נופפתי לו לשלום והוא חייך.
נגמר היום והלכתי לשער.
"קורל" שמעתי את קולו של יובל.
"היי"
"היי"
רגע? מה אני שוכחת? אוי קבענו אתמול ללמוד.
"אממ תקשיבי לגבי אתמול,אז אני לא כל כך יודע לעזור לך בלימודים"
"מה ?" גיחכתי.
"אני לא יודע כלום את האמת הייתי רק בשתיים או שלוש שיעורים האחרונים כי הבית ספר מסלק ילדים מבית ספר שלא לומדים אז הייתי חייב להיכנס לשיעורים."
"רגע לא רק אותי מעיפים ?"
"כמעט רבע שכבה,לאן מעבירים אותך?"
"לבית…. אני לא יודעת" עצרתי את עצמי באמצע,שירחם עליי עכשיו?? ממש לא.