סיפורי ערסים ;) רוני ומאור פרק 14
היא הסתכלה עליי בעיניים ו..
__________________________
פרק 14:
והיא לחשה לי "גם אני אוהבת אותך, אבל אני לא בטוחה שאני יכולה לסמוך עליך אחרי מה שעשית לי. בסדר, היית שיכור, באמת שאני מבינה אבל בכל זאת, השארת לי צלקת קטנה."
"רוני חיים שלי, תסתכלי עליי, אני נשבע שאני בחיים יותר לא ייבגוד בך או ייפגע בך. אני אוהב אותך הכי בעולם רוני פרץ !!! להגיד לך את זה בצורה יותר מפורטת או שכבר הבנת ?!" אמרתי. היא חייכה חיוך קטן. "אני צריכה עוד קצת זמן" נתנה לי נשיקה בלחי והלכה.
אני יחכה לה. כמה זמן בעולם שהיא רוצה שתיקח, היא אהבת חיי, אני לא יוותר עליה ♥
~מנקודת המבט של רוני~
נתתי למאור נשיקה בלחי והלכתי להתקשר לנהג שלי שיבוא, הייתי כבר עייפה. נכנסתי למועדון ואמרתי לעדידי שאני הולכת. "לבוא איתך אהובתי?" אמרה. "לא, לא תודה יפה שלי לא צריך" אמרתי לה. "אבל מה תלכי לבד? אני יבוא איתך גם אני עייפה" אמרה. "בטוח את לא רוצה להישאר?" שאלתי אותה. "בטוח" אמרה, חייכה. יצאנו מהמועדון ועלינו ללימוזינה.
הגענו לבית. הייתי עייפה מתה. הורדתי את השמלה, את האיפור בחפיף, לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה. תוך דקה נרדמתי :)
קמתי בבוקר, ראיתי שעדידי לא לידי, הלכתי לחדר של דניאל וראיתי שהם ישנים ביחד. הם כאלה מוושלמיים ♥
אכלתי ארוחת בוקר ועליתי להתארגן. שמתי חולצה שחורה של בצפר עם ג'ינס ירוק בהיר כזה ונעלי ואנס שחורות. התאפרתי – שמתי אייליינר ממש דק וליפסטיק כזה, שמתי בושם והלכתי להעיר את דניאלי ועדידי.
אחרי שהם קמו, יצאתי מהבית, הלימוזינה הקפיצה אותי לבצפר.
הגעתי לכיתה, שמתי אוזניות ושמעתי שירים. אחרי 15 דקות היה צילצול, המשכתי לשמוע שירים בשעתיים של לשוןן.
בהפסקות לא היה לי כוח ללכת עם עדידי לסיבוב פשוט המשכתי כל הזמן לשמוע שירים. הייתי אדישה כזו כל היום.
מהארבע שעות האחרונות הברזתי והלכת לבית .. הייתי "חולה". באתי לבית ופשוט הלכתי לישון.
אחרי שישנתי איזה שעתיים, ראיתי בפלאפון מלא הודעות מעדי.
"איפה את סייס?"
"את בסדר?"
"תעניי לי את מדאייגה אותי רוניי"
שלחתי לה " עדידי מצטערת שהדאגתי אותך, הברזתי, הייתי עייפה. אוהבת אותך ♥ אה ואל תגידי לדניאל למה הוא יהרוג אותי אם הוא יגלה שהברזתי.
ג'יין (העוזרת שלנו למי שלא זוכרת) הכינה לי אוכל אז אכלתי והדלת של הבית נפתחה. ראיתי את דניאל ועדידי ביחד. "תאומי איפה היית?" דניאל שאל. "סתם כזה רבע שעה לפני שסיימתי אז היה לי שיחה עם המורה ואחר כך היא אמרה לי שאני משוחררת כבר." אמרתי ועשיתי לעדידי עיניים שלא תגיד לו את האמת. היא עשתה לי מבט של "בסדר בסדר.
"יאללה את באה? דניאל אמר לעדי. היא הנהנה והם עלו למעלה.
~מנקודת המבט של דניאל~
אני ועדי עלינו ללמעלה. נכנסנו לחדר שלי והתחלתי לנשק אותה. השענתי אותה על הדלת של החדר ונעלתי את החדר. התנשקנו מלא מלא מלא !! אחר כך הלכנו גם לאכול, עשינו קצת סיבוב בחוץ ואיך לא?! גם הצטלמנו והעלתי תמונה לפייסבוק 'עם אהבת חיי' והעלנו תמונה שאני נותן לה נשיקה בלחי.
היו מלא לייקים. אחרי שחזרנו מהסיבוב היינו קצת עם רוני ואז כבר החשיך ועדידי הייתה צריכה ללכת. אמרתי לה "בואי אחת שלי אני ילווה אותך" "וואי חיייים שליי אתה, יאללה בוא"
יצאנו, דיברנו הרבה, צחקנו הרבה, אין על הצחוק של הילדה הזאת, בכלל אין עלייה !!! הגענו לביתה. יאללה אהבה שליי אוהב אותך דברי איתי" אמרתי לה, נישקתי אותה נשיקה סוערת "דניאל" היא אמרה "ממ" אמרתי והיא לא ענתה, המשכנו להתנשק ואחרי 20 דקות בערך אמרתי לה "עכשיו אני שבע, אחחח על השפתייים האלה !! מכור אניי !" ונישקה אותי עוד נשיקה סוערת. עד שבסוף ניפרדנו וחזרתי לבית.
קיבלתי הודעה – 'אמילי הכוסית' – "מאמי .. התגעגעתי לחבר הלא קטן שלך למטה .. מתי ניפגשים להשלים פערים?" רשמתי לה "לכי להזדיין עם מישהו אחר בבקשה ותעופי לי מהחיים, תודה"
גם כן כל הזונות, עכשיו שאני חושב על זה פעם הן היו האהבות שלי. והיום ? הן סתם זונות.
~מנקודת המבט של רוני~
הייתי בחדר שלי. הייתי קצת בפייסבוק, אינסטגרם, ראיתי טלוויזיה ואז .. שקעתי במחשבות על מאור.
באמת שאני אוהבת אותו אבל פשוט אני לא סומכת עליו ב100 אחוז .. אני צריכה לבטוח בו, אבל אולי עוד טיפה זמן, כבר אני ייסמוך עליו.
היה כבר מאוחר, הלכתי לישון כי כבר הייתי מותשת.
~בוקר~
קמתי די מוקדם, אין לי מושג למה. אחר כך ניסיתי עוד טיפה לישון אבל לא הצלחתי. קמתי, הלכתי לצחצח ועשיתי את אירגוני הבוקר שלי. התארגנתי – לבשתי חולצת בצפר וג'ינס כחול ומגפיים עם עקב.
התאפרתי – שמתי אייליינר דק וליפסטיק, בושם ויצאתי :)
הלכתי ברגל .. שמעתי שירים, אחרי איזה 7 דקות הגעתי לכיתה. לא היה שם אף אחד מרוב שהיה מוקדם, ישבתי במקום שלי ושמעתי שירים.
פתאום הרגשתי שמישהו מוריד לי את האוזניות, הסתובבתי לאחורה וזה היה …
תגובות (3)
מי זה היההה תמשיכי
ואו ואו מוושלם תמשיכי ♥
תמשיכייייייייי