הבת דודה של אלינור פרק 61

אוקיי .. דבר ראשון .
מגיעה לכן היתנצלות ענקית ! ממני .
אני מצטערת שלא המשכתי הרבה זמן , אני מצטערת שלא יצרתי איתכן קשר והסברתי מה הולך לקרות עם הסיפור .
כעיקרון אני מתה כבר לסיים אותו !
זה פשוט שזה נמשך חודשים על גביי חודשים הסיפור הזה … ונראלי שכבר הזמן שלו להיסתיים .
בנוסף אני לא חושבת שיש קורואות בכלל , וזה מוריד לי את החשק לכתוב עוד פרק ועוד פרק .
אז בלי הרבה יותר מדי חפירות ? שנתחיל ?
אביוש מואאאה ! מתתה עלייך !

~~~~~

אז הפרק הקודם היסתיים בזה שהם הולכים לראיון אצל אלן … ומי שרוצה שתקרא את הפרק הקודם אם היא לא זוכרת חח

~~~~~

אנחנו נכנסים אל תוך מסדרונות צרים ,ארוכים ושאינם נגמרים .
אנחנו מוקפים בכמה מאבטחים רציניים שלא הוגים מילה , ממשיכים ללכת איתנו .
פול בראש החבורה , מוביל אותנו אל היעד .
זה מרגיש כמסע שלא נגמר , כל כמה מטרים יש דלת אחרת .
את האמת שלא ציפיתי שככה המופע של אלן יראה מקרוב , את האמת ציפיתי לאולם קטן במקום נדיח .
"על מה את חושבת ?" אביה מגיחה מאמצע שומקום , לוחשת לי את השאלה .
אני נבהלת קלות .
"למה את לוחשת ?" אני לוחשת בחזרה , "לא יודעת " היא אומרת ומחזירה את מבטה אל עבר גסטין , שהולך לידה .
את האמת שהייתה אווירה כזאתי , כאילו של משו חשאי , זה היה מוזר אבל מסקרן בצורה משונה.
כעבור כמה דקות שאנו הולכים והולכים , אישה עם אוזניות גדולות שנראו כבדות על אוזנייה , מכסות את כולן הגיעה .
היא אחזה בידה כמה דפים לבנים ועט על חולצתה , ענוד על חולצה , מתחת למחשופה הקטן .
היא הרימה את ידה מחייכת אליינו , כאילו מראה לנו את הדך .
אני רק ממשיכה ללכת , לא אומרת שומדבר .
"אוקיי בנים לכו להיתלבש ולעשות חזרות אחרונות , בנות אתן מוזמנות או להיות מאחוריי הקלעים או בקהל , רק בבקשה תבחרו מהר כי אינלנו זמן , בנוסף בלי לפרט שום פרטים לאף אחד !" פול הורה עליינו , כולם מהנהנים עם ראשיהם לכן קטן ועלמוני .
הבנים מתפצלים אל עבר חדר ההלבשה האיפור והחזרות
אני דמי , אלינור ואביה מנסות להחליט איפה אנחנו רוצות להיות .
"אוקיי אני לא יודעת מה איתכן אבל אני ממש רוצה להיות בקהל .. " אלינור אומרת
"בטח את לא הולכת לפספס את לואי , אלף פעמים את אומרת לנו שהוא חתיך מה יההיה חפרנית ?!" דמי אומרת , אלינור מצחקקת .
אני ואביה מסתכלות אחת על השניה
"אני אשאר פה אני חושבת … " דמי אומרת , אני מבינה אותה לגמרי .
"אני עם אלינור " אבייה אומרת , משלבת את זרועתה השזופה לשל אלינור .
"ואת ?" אלינור שואלת אותי
"אממ.. אני .. אני " אני אומרת מגמגמת
"אני עןד לא החלטתי . " אני אומרת לבסוף .
"טוב אז שנלך למצוא מקום ?" אלינור אומרת ואביה אחרייה , דמי כנראה מכירה פה את כל האנשים כפי שזה נראה , כי כולם עומדים סביבה ומחבקים אותה , צחוקה העמוק נשמע ברחביי המסדרונות העמוסים .
אנשים אנשים רצים ממקום למקום בתיסכול אחריי תפקידם .
"בטח שלא החלטת " אלינור מגניבה אליי מבט , לוחשת אל תוך אוזני
"אני … אני צריכה מים" אני אומרת בבליעת רוק חדה וארוכה , אני בורחת משמה … הכל … רק שאלינור לא תגלה .
אפילו שאני בטוחה במליוני אחוז שהיא יודעת מה היא אומרת ולמה היא מתכוונת , הריי מאלינור אי אפשר להסתיר , שומדבר .
"אממ סליחה ?" אני שואלת איש שנראה די לחוץ .
"כן ילדה ?" הוא מחכה שאדבר , "אתה יודע אולי איפה אני יכולה להשיג מים ?" אני שואלת בחיוך נחמד .
"כן , את רואה שמה את החדר ? " הוא מצביע אל עבר חדר קטן בסוף המסדרון , דלת לבנה וגדולה מעטרת את כניסתה .
אני פוסעת אט אט אל עבר החדר ,.
"ומה אתה הולך להגיד הארי ?" קולו של לואי המוכר .
"אני לא יודע , אני לא יודע מה אני הולך להגיד בסדר ? תפסיקו כבר להלחיץ אותי ! זאיין חבר שלה , לא אני !" כפי שהבנתי הארי אמר , היה ניתן לשמוע את הכעס במילותיו , אני יודעת איך זה שהארי עצבני , כבר זמן מה שהוא רק כל הזמן מסתכל עליי במבט כזה .
"מה את עושה "? יד נוגעת בגבי , אני צורחת חזק מהבהלה , אני ישר מסתובבת קולטת את נייל , הבנים יוצאים מן החדר וכל המבטים מופנים אליי , אני סותמת את פי , מביטה בהארי , שנראה יותר מתמיד כועס אפילו יותר .

אוקיי אז אחריי המוןןןן לב שבור אני חוזרת :)
אין כמו לחזור הביתה ולאהבה הכי גדולה שלי , וואן די והכתיבה ♥
אוקיי אז השקעתי המון המון המו ! ואני מקווה שיהיו לפחות 6 תגובות , אם אים שש תגובות אני לא ממשיכה !!! :(