אני ורק אני- פרק 19- ארוך מאוד
התעוררתי בבוקר ופיהקתי… חייכתי כשנזכרתי במסיבה אתמול, אין יותר מושלם מנשיקה ב12 בלילה במסיבת סילבסטר. ,אמא הסכימה לי לא לבוא לבצפר כי אמרתי לה שחזרתי מהמסיבה נורא מאוחר למרות שהגורם העיקרי לאיחור היה הזמן שלי בפארק עם רועי. ,
קבעתי איתו אתמול, או יותר נכון היום, שניפגש רק אנחנו לבד .. ולמי שמתעניין אמא שלי מצאה עבודה ממש טובה, אבל היא נמצאת בה רוב היום אז לא יוצא לי לראות אותה הרבה
חיכיתי והשתעממתי עד שהגיעה השעה אחד בצהריים. רועי הגיע אליי, לבוש עם מכנס בגד ים וחולצה טי שרט פשוטה…
נישקתי אותו
"איזה קבלת פנים!" הוא צחק
"חחח, לאיפה הולכים?" שאלתי אותו
"לים" הוא חייך חיוך ערמומי
"אוקי… " עניתי
"אני יכול להיכנס?" הוא שאל
זזתי הצידה "תיכנס" הזמנתי אותו
הוא נכנס והניח את השקית שהוא הביא איתו בצד.
"טוב… אה, אני הולכת להתלבש" אמרתי
"מצוין, אני בא לעזור" הוא אמר וקרץ לי
"מפגררר!!!," צחקתי
"את לא רוצה שאני אבוא לעזור?" הוא שאל בקול מיתמם
"חח אני אוותר" צחקתי והלכתי לחדר להתלבש
אני לא מבינה איך הוא רוצה ללכת לים, אנחנו כבר כמעט בחורף…
אבל אז יצאנו החוצה אחרי שסיימתי להתלבש והבנתי… היה יום חם בטירוף.
הלכנו ברגל, יד ביד,
הגענו לים
הסתכלתי על המקום שבו אני ורועי דיברנו שבוע שעבר, חייכתי, הסתכלתי עליו, ראיתי שהוא גם הסתכל לשם…
"חח, נוסטלגיה" הוא אמר
"חחחח כע" צחקתי
המשכנו להתקדם עד שהגענו לאזור חוף מהמם, חול ישר וים קרוב שמתנפץ ברכות על החוף.
"וואו" אמרתי
הוא הנהן ופתח את השקית.
הוא הוציא שמיכה ופרש אותה, ואז הוא הוציא מין שמשיה קטנה שפותחים אותה באיזשהי צורה והיא נהיית ענקית. הוא תקע אותה בחול…
הוא החווה בידו לעבר המקום שהוא ארגן
התיישבתי והוא התיישב לידי… דיברנו וצחקנו איזה עשרים דקות
"להגיד לך את האמת?" הוא שאל אותי
"נו"
"ממש קינאתי בבן דוד שלי, עם כל האהבה שהוא קיבל בשיחת הטלפון שלכם"
חייכתי ונישקתי אותו, התנשקנו ארוכות, נשכבנו, הוא העביר את ידיו על גופי, וליטף אותי מתחת לחולצה..
"טוב הגזמת" צחקתי
"סליחה…." הוא התנצל בצחוק
"יאללה בוא לים!" אמרתי וקמתי
"נההה,אני מעדי להמשיך את מה שעשינו עכשיו" הוא חייך חיוך ערמומי כזה, שוב.
"כמה נשיקות אתה רוצה?" שאלתי אותו
"אינ רק מפצה על כל הפעמים שלא עשיתי את זה" הוא קם והתקרב אליי
"בוא" תפסתי את ידו ומשכתי אותו אל הים
הוא הלך אחריי וצחק
נכנסנו למים, והם היו קפואים
"אההה!!!" קפצתי
הוא צחק
"תרגעי" הוא תפס אותי
"אבל זה קר!"
"אה טוב אז…." הוא הרים אותי
"רועי, שלא תעז!, אל תחשוב על זה אפילו, רועי!!!" הוא זרק אותי למים
"אההההההה,זה קר" צעקתי
"תינוקת" הוא צחק ואז צלל במים
הוא עלה מהמים ממש קרוב אלי, החולצה שלו נדבקה לו לבטן, וראו לו את הקוביות
"בטח תבהי כמה שאת רוצה" הוא צחק ומשך את שיערו המטפטף לאחור.
הרמתי את מבטי אליו.
הוא בא לנשק אותי אבל צללתי והתרחקתי ממנו
"לא, את לא…" שמעתי אותו אומר לפני שהוא צלל אחרי
הוא תפס אותי בתוך המים והרים אותי מהמותניים החוצה.
הוא הוריד אותי לאט וכשהגעתי לגובה שלו הוא נישק אותי ברכות
לשפתיו היה טעם ים מלוח, אני מניחה שגם לשלי.
חיבקתי את ראשו וקירבתי אותו אליי יותר,
הוא הוריד אותי שאני אעמוד לבד, בידו השמאלית הוא ליטף את הלחי שלי
ובידו הימנית העביר את ידו על המותן שלי
~נקודת מבט רועי~
עמדנו שם במים והתנשקנו… העברתי את ידי על מותניה וליטפתיה את ליחה, היינו קרובים אחד לשני,
הרגשתי בטוח, הרגשתי אהוב, הרגשתי מאושר כמו שלא הרגשתי בחיים שלי. חיבקתי אותה אליי. היא התנתקה ממני באיטיות ופקחה את עינייה, היא חייכה אליי את החיוך שכובש אותי כל פעם מחדש, תפסתי את ידה וזרקתי את עצמי ואותה למים.
צללנו אחד אל מול השני פרסתי את ידי מולה והיא פרסה את שלה…היא חייכה אליי חייכתי אליה, היא התחילה לשחות רחוק יותר מהחוף,
יצאתי מהמים
"דניאל, זה מסוכן, צאי משם!" צעקתי , היא לא עלתה מהמים
צללתי מהר למקום שהיא צללה אליו חיפשתי אותה בכל פינה
יצאתי מהר מהמים וקראתי לה שוב. היא לא ענתה לי.
צללתי שוב, ואז ראיתי אותה, שוקעת לאט במים, לא מנסה לחלץ את עצמה משם.
שחיתי אליה הכי מהר שאפשר…
~נקודת מבט דניאל~
"דניאל!" שמעתי אותו צועק, מחפש אותי,
נקלעתי לערבולת, לא יכולתי לזוז… ניסיתי למצוא בתוכי את כוח לזוז אבל לא מצאתי
התחלתי לראות חושך, שמעתי אותו קורא לי שוב ואז התעלפתי.
"דניאל, דניאל!" שמעתי מישהו צועק לא זיהיתי את הקול, הוא נשמע מימי ולא אנושי,
הרגשתי שפתיים שמונחות על שלי ומנסות להנשים אותי, ושוב , ושוב
השתעלתי ופלטתי מים, פקחתי את עיניי, ראיתי דמות מטושטשת עומדת מעלי, צימצמתי את עיניי כדי לראות יותר טוב מי זה, קמתי לתנוחת חצי שכיבה והשתעלתי שוב.
הדמות חיבקה אותי
היסתכלתי עליו עד שהמבט שלי התחדד,
וזה היה רועי
חיבקתי אותו
והתחלתי לבכות.
הוא חיבק וניסה להרגיע אותי, אבל בכיתי כמו משוגעת…
הוא סובב את ראשי אליו בעדינות
"הכל בסדר, הכל בסדר…" הוא לחש.
עצמתי עיניים וניסיתי להרגע, נשמתי נשימות עמוקות,
"אני יצור מטומטם" , הדבר הראשון שאמרתי
"את לא יצור" הוא אמר והסתכל עלי במבט רציני "ואת ללא ספק לא מטומטמת"
"היתה מערבולת, לא יכולתי לנשום…" התחלתי להשתעל.
הוא חיבק אותי ואז נשק לשפתי.
"את איתי" הוא אמר "את בטוחה עכשיו".
תגובות (6)
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
תמשיכי!
ואני ישמח שתקראי גם את הסיפור שלי
אומייגאד זה כזה נושי!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי זה מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי :) :) :) :) :)
אומיגאדד עש לך סיפורים מושלמיםםםם
תודה לכולם :)
ממשיכה
יואו אתם לא מבינות מה קרה לי
עבדתי חצי שעה לכתוב את פרק עשרים ובדיוק כשלחצתי על העלה את הסיפור, נדפק האינטרנט וזה מחק את הסיפור בלי להעלות אותו!!!