חבורת רחוב – פרק 2

בפרק הקודם…
עיניה של קריס נצצו בורוד, מה שסימל שהיא שמחה. זה היה נראה מצחיק למדי: שיער ערמוני ועיניים ורודות. אתם בטח שואלים את עצמכם: מדוע קריס שמחה? היא חיה ברחוב!
התשובה פשוטה למדי, ואתכם זה לא ילהיב, הרי לכם יש הרבה בגדים חדשים מתי שתרצו!
אבל קריס, שהייתה מוגבלת בבגדיה, רק מה שארזה לפני בריחתה (וזה לא היה הרבה, כי היא מיהרה מאוד), שמחה לקבל מהייזל חולצה ורדרדה שהייזל מצאה באשפה, רק שזה לא מה שהייזל אמרה לה.
"לא! אני רוצה לאמץ אותו!" התלוננה קייט בצרחות מול אוסקר.
"ל-" פתח אוסקר, שכונה עוז בפני חבריו בחבורת הרחוב.
טורקיז הופיעה, כרגיל, שערה השחור פזור, היא מאופרת כהה ולובשת כהה.
הבנות האחרות לא ששו "לירוש" ממנה בגדים, אבל לא הייתה ברירה אחרת…
"תן לה לאמץ את החתול!" אמרה טורקיז בהתלהבות, "הוא שחור! שחור זה טוב!"
אוסקר הניד בראשו. מי חוץ מחברתו מתלהבת משחור?
"טוב" אמר אוסקר, בטון כאילו מעולם לא חשב לסרב לקייט לאמץ את הגור השחור.
"גם הוא כמונו" אמרה קייט בשקט. "לבד ברחוב".
אליסיה נכנסה לבית – שהיה למעשה כמה שולחנות שטורקיז שברה ובשיתוף פעולה עם הבנים, אוסקר, דרייק וג'ייק, בנתה ממנו מין בית – ואמרה בקול רועם וגאה, "השגתי 40 שקלים!".
"אז?" אמרה טורקיז, שהייה פשוט בלתי אפשרי לשמח אותה, "אני הרווחתי 50 שניגנתי ושרתי"
"ניגנת?" שאל ג'ייק, שצץ פתאום, מחזיק בידו שקית של סופרמרקט זול.
"שלום כולם!" אמר דרייק שנכנס.
"דרייק!" אמרה קריס בשמחה. הוא היה הכי קרוב לגילה, ולכן היא והוא בילו זמן רב ביחד.
"היי קריס" אמר. הוא הבחין שעיניה ממש בורקות וקורנות באור ורוד, והבין שהיא מאוד מאושרת. הוא הביט בה. "חולצה חדשה?" שאל בקנאה. הרבה זמן לא קיבל בגדים חדשים.
"כן!" היא אמרה.
"קח" אמרה הייזל, מוסרת לדרייק חולצה ירוקה עם הכיתוב "trush bash". "והנה כמה" היא הוסיפה, נותנת לו שקית עם שלוש זבלונים. הוא שמח מאוד.
"קריס, בואי נשחק בהם!" אמר בשמחה.
הוא וקריס ישבו בפינה ושיחקו. הגדולים דנו בנושא חשוב מאוד עבורם: מה לקנות בכסף?

הפרק שלנו:
"אוכל" אמרה אליסה.
"בטח יישאר כסף" אמרה קייט בהתלהבות, "ונוכל לקנות גם דברים לחתול"
"רק אוכל" אמר אוז, "לא דברים, רק אוכל לחתול, ברור?!"
"אויש נו…" אמרה טורקיז וגלגלה עיניים. "יש לנו 90 ש"ח, נקנה לו גם צעצוע קטן וזהו"
"טוב אז…" אמרה קריס, "יישארו לנו בערך 65 ש"ח"
"מעולה" אמרה טורקיז, "בזה נוכל לקנות בגדים ושמיכות"
"אז החלטנו?" אמר אוז, "אוכל לנו, אוכל לחתול וצעצוע קטן" ,את המילה "קטן" הוא הדגיש, "בגדים ושמיכות"
"אה-הא" אמרה אליסה, "היום תור מי לצאת לקניות?"
"את, קייט ואני" אמרה טורקיז. "כי דרייק כבר יצא"
"מה הוא קנה בכלל?" שאלה קריס.
טורקיז פתחה והסתכלה בשקית, "שלוש ביצים, שלושה מלפפונים ואורז"
"אחלה" אמרה קריס.
"אז יוצאים?" שאלה קייט ורמה.
"ביי חתולי!" היא הוסיפה ונשקה לראשו הקטן של הגור השחור.

"אתם לא תאמינו!" קראה טורקיז בכעס. שקיות היו בידה, אך רק שתיים.
היא הניחה אותן, ואליסה סיפרה: "גנבו לנו את הכסף" היא אמרה זאת בנשימה אחת ובמהירות.
"מה?!" קרא אוז בכעס. "איך?!"
"לא יודעת!" אמרה אליסה.
"יש רק אוכל והדברים לחתול- אוכל וצעצוע" אמרה קייט. "קטן" הוסיפה בחיוך.
"נצטרך להרוויח עוד כסף!" אמרה קריס.
"אבל איך?" אמרה טורקיז, "האצבעות שלי כבר כואבו, והגרון שורף- אני לא יכולה לשיר ולנגן!"
"ולי אין כח להתזות לעיוורת- זה מעייף" אמרה אליסה כשהמבטים הופנו אליה.
"לי אין כשרונות" אמר דרייק, למרות שבכלל לא הסתכלו עליו.
"רגע!" קראה לפתע הייזל. "איפה ג'ייק?!"