פרק 36-הפנימייה מרתון 2014

נגמר השיעור ויצאתי הלכתי קצת התיישבתי ליד הבריכה פתאום לירון ניגש אליי.
"אתה בכל מקום אה?"
"תמיד!" צחק.
"אז..?" אמרתי לא מבינה כל כך מה הוא רוצה.
"אמ בא לך לצאת מתישהו?"
מה הוא רוצה? מה יש לו ? שלשום נפרדתי מעומרי.
"א זה מוקדם מידי בשבילי.."
"את תהיי חייבת להמשיך בחיים מתישהו לא?"
"כן.."
"אני יאסוף אותך בתשע"
לפני שהגבתי הוא כבר הלך .
הייתי שם עוד כמה דקות וחזרתי לחדר .
-שמונה וחצי-
"אני מוכנה" חייכתי .
"וואו את מהממת רומי" חייכה קורל.
"תודה" צחקתי .
בתשע לירון בא .
"וואו"העביר מבט.
הסמקתי וצחקתי.
"בואי" משך בידי.
יצאנו יחד מהפנימייה והגענו לים.
התיישבנו על החוף.
דיברנו וצחקנו פתאום הוא התקרב אליי.
התרחקתי.
"מה קרה?"לחש והסיט את השיער שלי אחורה.
"א..א..ני"
"מה?" התקרב שוב.
"לא!" אמרתי וקמתי.
"מה יש לך?" שאל וקם גם הוא .
"אני לא יכולה לירון.."
"מה את לא יכולה?"
"להמשיך.."
"את תצטרכי !"התקרב.
"די לירון אני…" לפני שהפקתי להשלים את המשפט הוא נישק אותי.
התנשקנו .
"את צריכה להמשיך ממנו" אמר כשהתנתקנו.
"אני יודעת"אמרתי.
"בואי נחזור" לחש.
נסענו הייתה שתיקה כל הדרך כל אחד חשב לבד.
הגענו ונכנסנו לפנימייה.
הוא הלך איתי עד לחדר שלי.
"ביי קטנה"נישק אותי והלך
נכנסתי לחדר כולם ישנו.
ראיתי את עומרי יושב על המיטה שלי.
"המשכת?" שאל .