סיבות ללא סוף-פרק 1 חלק 1

*אעלה חלק שני רק אם יהיו תגובות
"יומני היקר,
אני החלטתי שזהו.שכבר די נמאס לי.בשביל מה יש לי כבר לחיות?אם ככה עושים לי את המוות בחטיבה וכל הילדים מושפעים אחד מהשני והם כל היום מתעללים בי ולא אכפת להם ממני אז למה לי לחיות אם אין לי אף חבר בעולם?למה רק לי זה קורה?
בגלל זה החלטתי שלפני שאני עושה כנראה משהו,אני כותבת כאן.ביומן הזה את הסיבות ל"למה נמאס לי".ותאמין לי "יומני",שיש הרבה סיבות…סיבות ללא סוף"
כך כתבה טיילר ביומנה.אבל הסיפור לא מתחיל מכן….הוא מתחיל מלפני הרבה זמן עוד כשטיילר הגיעה לחטיבה ביום הראשון…:
זה היה יום שלישי.שעה 8:00 וטיילר הגיעה לכיתתה בחטיבה : ז'3 . היא חשבה שאולי השנה תיהיה לה ההזדמנות להכיר חברים חדשים ואולי לפתוח דף חדש מזה שהיה לה בבית הספר היסודי….
נשמע הצלצול.כל הילדים רצו לכתותיהם שכמעט רמסו את טיילר אך הגיעה בשלום לכיתתה ונכנסה .כאשר שמה את רגלה הימינית שנכנסה לכיתה ישר מלעמלה נפלו עליה אלפי נוצות ועוגה אחת שילד העיף לה על הפרצוף.היא לא הבינה מה פתאום קרה…היא חשבה שכל מה שהיה ביסודי,כל השטויות שעשו לה "חבריה לכיתה ולשכבה" השנה יעלמו…..אך היא טעתה ובגדול.ישר טיילר רצה לשירותים כדי לנקות את פניה מהעוגה והעיפה בחוץ את הנוצות…כאשר הגיעה לכיתתה ראתה שהמורה בפנים וכאשר ניכנסה המורה שאלה אותה:"סליחה למה את מאחרת ילדה?" טיילר לא רצתה להביך אותה ליד המורה כדי שתחשוב שיש לה בעיות חברתיות אז טיילר אמרה :" אני מצטערת,זה לא יקרה שוב!" והמורה אמרה לה לשבת איפה שהיא רוצה.טיילר במקרה ישבה ליד ילדה חדשה שלא הכירה.היא אמרה לה :"היי,מה קורה?" והילדה שתקה.כאילו אף אחת לא דיברה אלייה.טיילר לא הבינה למה ככה מתייחסים אליה והיא הרגישה די מנודה ובכללי-היא לא הרגישה טוב והיתה לה הרגשה רעה בקשר להמשך היום…..והיא באמת צדקה:
כאשר התקשרה לאמה לומר לה איך עבר יומה הראשון בחטיבה,בלי שהרגישה לפתע שלושה נערים הרימו אותה ורצו איתה במהירות רבה כאשר הפלאפון של טיילר נפל על הרצפה ונשבר!טיילר החלה לצעוק אך זה לא עזר לה כי הנערים שהחזיקו אותה כבר היו רחוקים מסביבת אדם.לפתע הנערים עצרו וטיילר הייתה מפוחדת נורא ולא הבינה מה קורה שלפתע….