״ניצחת איתי הכוללל״ – פרק ראשון ((:

".. בהצלחה לכולםםם" המורה אמרה וכולם הפכו את הדפים, "מקווה שלמדתם היטב" פאקינג חודש חרשתי למבחן הזה, חודששש !! בחיים לא למדתי כלכך הרבה.. אין, אם אני נכשלת זה הסוף שלי.
עברה חצי שעה ועדיין לא עניתי על שום שאלה. המורה אשכרה עברה לידי והתחילה לצחוק הבת אלףף!!
"אני רואה שלמדת את כל החומר בעל פה.." היא אמרה בקול המפלצתי שלה. תמותיייי בחייאת ראבקק!!
פתאום, כאילו נכנס בי דיבוק, התחלתי לענות על כל התשובות. על כולםםם בלי יוצא מן הכללל..
"סיימתי!!" צעקתי בכל הכיתה. כל התלמידים הסתכלו עליי בשוק והמורה נחנקה מהקפה המסריח שלה. חחחח איזה כיף להיות חכמה D;
הגשתי למורה את המבחן ויצאתי מהכיתה.
התחלתי להסתובב סתם במקום, עד שמישהו קרא לי.
"היי ילדההה" שמעתי צעקה והסתובבתי למי שקרא לי, "איפה זה המעבדות?" המישהו הזה שאל.
"אמ.. זה שם" הצבעתי לו בזמן שהוא התקדם אליי, "איפה שהעץ הזה, אתה רואה את המבנה הלבן?" שאלתי והסתכלתי עליו. הוא הסתכל לאן שהצבעתי וחייך אליי.
"כן. תודה" הוא אמר מחייך. וואי איזה חיוך מושלם..
"חח תבוא כל יום" אמרתי בחיוך. הוא צחק קצת והלך למעבדות.
הוא בטוח לא מהשכבה שלי, הייתי מכירה אותו. בבית ספר שלנו אין בכלל קשר בין השכבות, לכל שכבה יש מבנה משלה, ככה שכל שכבה תקועה רק בעצמה, ובגלל זה תמיד שיש ילד חדש בשכבה תוך דקה כולם כבר מכירים אותו.
בהיתי בו קצת והלכתי משם.
–
"ליטלללל" אמא קראה לי מהמטבח, "בואי רגע" נאנחתי וסגרתי את המחשב.
יצאתי מהחדר והגעתי למטבח, "מה אמא?" שאלתי אותה. עכשיו בדוק היא תבקש ממני משהו שאין לי כוח לעשות :/
"לכי לשכנים תבקשי כוס סוכר" היא ביקשה. נאנחתי ויצאתי מהבית. הלכתי לדירה שלידנו, איפה שהיו הצעקות לפני כמה ימים.. מאז דווקא היה שקט.
דפקתי בדלת, האמא פתחה לי, "היי, יש לכם סוכר?" שאלתי בנימוס.
היא חייכה והלכה להביא לי סוכר. יא איזה אישה נחמדה !!
"אתם חדשים פה?" שאלתי, עדיין עומדת מחוץ לדלת.
"כן, לפני שבוע עברנו" היא ענתה לי מהמטבח, "בואי, כנסי" הוסיפה ואני נכנסתי.
בחנתי קצת את הבית. בית מהמם כזה, נראה כמו מקטלוג. לאישה הזאת יש אחלה טעם (;
"הנה, קחי" היא אמרה ונתנה לי את כוס הסוכר, "אמממ..?"
"אהה, חחח קוראים לי ליטל"
וברגע שאמרתי את זה, היא איבדה את האחיזה בכוס.
כל הסוכר נםל על הרצפה והיא התחילה לבכות.