סיפורי ערסים ;) רוני ומאור פרק 11

~מנקודת המבט של מאור~
קמתי בבוקר, כבר התחילו לי המחשבות של מה אני עושה עם רוני ..
לבסוף החלטתי שאני יספר לה.
הלכתי לבצפר, הייתי במחששה, הרגל שלי רעדה משהו מפחיד וכל שנייה עישנתי עוד סיגרייה, הייתי עצבני רצח ! כשרוני סיימה בצפר הלכנו לבית שלי, היא באה כל הזמן לנשק אותי ולא יכולתי להפסיק פשוט, לבסוף אמרתי לה באמצע נשיקה סוערת "רוני אנ, אני צריך לדבר איתך" "ממ" אמרה והמשיכה לנשק אותי.
אחרי 10 דקות היא ניזכרה שרציתי לדבר איתה ואמרה "מה רצית אחד שלי?"
אני חייב להגיד לך משהו … "כשהלכתי לאסי לפני כמה ימים, שתיתי המון, זונה אחת כל הזמן דחפה לי לשתות עוד ועוד ופשוט לא הפסקתי, לא שלטתי בעצמי ומצאתי אותי כבר בבוקר עם הזונה הזאת במיטה.
הדמעות שלה לאט, לאט ירדו וכבר הרגשתי רע. "בקיצור .. בגדת בי" אמרה.
לא רווני באמת שזה לא ככה! הייתי שיכור מהתחת, לא יכולתי לשלוט בעצמי! אמרתי.
היא דחפה אותי ויצאה מהבית שלי.
~מנקודת המבט של רוני~
יצאתי מהבית של מאור, כולי אדומה מבכי, רציתי רק לבוא לבית ולגמור את היום סיוט הזה !!
נכנסתי לבית, ראיתי את עדי יושבת על דניאל והם בולעים אחד את השני, הם בכלל לא שמו לב שעברתי שם. עליתי מהר לחדר שלי שטפתי פנים, נכנסתי להתקלח והלכתי לישון.
*
קמתי בבוקר ברבע לשמונה, לא היה לי כוח ללכת היום לבצפר וגם ככה הייתי מאחרת. נישארתי קצת במיטה והייתי בפלאפון, הסתכלתי בתמונות שלי ושל מאורי, אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה!
אולי הוא קצת צודק כי הוא היה שיכור אבל בכל זאת, הוא פגע בי !
~מנקודת המבט של מאור~
רוני לא באה היום לבית ספר, ידעתי שזה בגללי ! בן זונה מזדיין אני ! איך יכוולתי לעשות דבר כזה לאהבת חייי ?? אניי חייב להחזיר אותה אליי !!
לא רציתי ללכת אליה לבית כי ידעתי שזה יעשה לה רע עוד יותר. הלכתי לדניאל. "מה קורה אחי" אמרתי לו "אח שלייי" החזיר לי . "איפה רוני? "ת'אמת אין לי מושג, בבוקר היא ישנה … כנראה היא לא באה היום"
"טוב אחי אני ידבר איתך כבר" ידעתי שהיא לא סיפרה, יואו אני עדיין לא מאמין שעשיתי את זה !! איזה חרא אניי כבר יכול להיות ?!
~מנקודת המבט של רוני~
לא היה לי מצב רוח לכלום. הייתי צריכה את עדי, שלחתי לה הודעה 'חיים שלי אני צריכה אותך :('
'יפה שליי מה קרה למה לא באת היום?' ענתה. 'בואי אליי אני יסביר לך' 'דקה אני אצלך♥'
תוך פחות מדקה עדידי הייתה אצלי בבית, סיפרתי לה הכל והתחלתי לבכות, אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה !! ואני עדיין אוהבת אותו :( עדידי הייתה בשוק !! "מה ?!?! איזה בןן זוונה אניי הוולכת להרביץ לווו" היא אמרה. המשכתי לבכות. היא עלתה לי קצת חיוך … אבל ממש טיפה.
כל היום עדידי הכריחה אותי לאכול, בקושי שתיתי, פשוט הייתי כל היום בחדר ולא יצאתי. עם כמה שיכנועים של עדידי ותאמינו לי, היא יודעת לשכנע ! היא לא הצליחה :/
כבר היה די מאוחר, הלכתי לישון.
כשקמתי …