הייתי שמח לעצור את העולם, לקחת נשימות עמוקות ולהיבלע לתוך החלומות. הייתי שמח אפילו לא להיות אני, למרות שאין לי מנוס מעצמי ולנצח אהיה כלוא בתוך גופי. הייתי שמח לרדת […]
"את משחקת בי" אמרת והפסקת את הנשיקה. "אני לא משחקת, אני פשוט חושקת בגופך כפי שאתה חושק בגופי" אני עונה, חיוך מתגרה על פניי. "אין סיכוי" אתה אומר, והחיוך הכי […]
ריצה במסדרוני בית הספר, זה הדבר שיום יום עושה טום. מכות והשפלות, קללות וכאבים, זה מה שהוא מרגיש יום יום. טלפון שמצלצל, מצלצל ומצלצל. כך שומע טום כל היום. הפייסבוק […]
פרק 9: המלחמה הם החזיקו ידיים ונעלמו, השנה הייתה 2030, הם הגיעו אל תוך קניון ענקי, שהייתה בו תצוגת אופנה. שני אחים ישבו שם, אחת עם משקפי שמש (למרות שלא […]
לצרוח את השתיקה – הקדמה+פרק 1 ג׳וי הרדוף: היי, אני ג׳וי ואני בת שש עשרה. יש לי שיער בלונדיני חלק וארוך שמגיע לי עד המותניים ופוני בובה. העיניים שלי כחולות […]
בריטני זה השם שלי והכול התחיל לפני שנולדתי אמא שלי היילי התחתנה בגיל 7 ולפני שכול זה קרה אמא ואבא שלה נפתרו שהיילי הייתה בת 4 והיא הייתה בודדה וונסה […]
"לא שכחת כלום?" היא שאלה והחיוך על פניה לא יכל לרדת. היא לבשה סוודר ירוק שהתאים לעיניה ושערה היה אסוף. "את מתנהגת בדיוק כמו אמא שלי." לבשתי את הבגדים שלי, […]
אני היחיד שרואה שרואה את האמת עד כמה שזה נוראי זה מרגש וגועש לדעת את האמת אני היחיד שרואה אותך? את מעשייך? את תקוותייך? את סבלך? את אושרך? את תמימותך? […]
נ"מ אבישג: בן:"שווג קומי אני:"תעוף לי מהחדר,תן לישון" בן:"אבל את תאחרי" אני:"בן אני נשבעת לך אם אתה לא עף לי מהחדר תוך 5 שניות אתה מת!!" בן:"טוב טוב אבל אחרי […]
נקודת מבט תגל: "אז את הולכת לבלש כדי לחפש את ההורים שלך?" עומרי שאל כשהתיישבתי מולו במשרד שלו. "בדיוק… אתה יכול לתת לנו אישור יציאה?"שאלתי בסוג של התחננות.. אני שונאת […]
איש בסביבות גיל הארבעים פרץ לחדר וזינק לעבר אוון, על מנת ליצור חוצץ בינו לבין גרייס ודייב. הילדים צרחו באימה ואוון נסוג לאחור. "דוד ווילי!" צרחה גרייס באימה. האיש הגבוה, […]
" חחחחחחחחח את לא נורמלית נשבע לך " צחק והביט בי רוקדת על החול למוזיקה שנשמעה מאחד האוהלי מסיבות שהיו קרובים לאיפה שישבנו. " מה? זה נורמלי לגמרי " צחקתי, […]
היינו במטוס,בדרכנו לאיטליה. ישבתי ליד ניקיטה ודיימון מאחורינו ליד קרוליין. "פסט" מירנדה הושיטה את צלחת הפנקייקים,היא ישבה מקדימה עם ג'וש. "מירנדה" הנהנתי,"אסור להעלות אוכל למטוס…" היא משכה בכתפיה וחייכה,"הא,למי אכפת" […]
היי, קוראים לי קייט.. אני בת 16 ואני גרה בעיר גדולה בצפון.. יש לי 2 אחים קטנים, מייק ואשטון.. כל הזמן אומרים לי שאני יפה ומהממת ומושלמת .. אני רק […]
הארי~!~ בחיים! בכל שנותיי , לא בכיתי בגלל בחורה . זה בחיים לא קרה לי. בגלל שרוב הבחורות היו בוכות לי . " אני הולך." " לאן האז?" לואי שאל […]
ג'ייז השתטחה ארצה כשראשה לאדמה. "כבוד הוא לי לפגוש אותך, הו רב נכבד!" אמרה וספדה שתי מבטים מבולבלים מאלקין וארון, מבט אחד משועשע מאסטר, ומבט מרוצה מהאיש תפוז אשר קרא […]
"מורן" "…" "מורן קום" "…" "מורן!" "בסדר אני קם" כן, ככה התחלתי את היום הראשון בכיתה י', ולא רק שזה היה היום הראשון בכיתה י', אלא זה היה גם היום […]
כשהתעוררתי לא רציתי לפקוח את העיניים שלי, פחדתי ממה שאני אראה אבל שמעתי קולות מוכרים "הייתם צריכים להיות זהירים יותר! מישהו יכל להיפצע, וגרוע מזה" זאת הייתה יוליה, אני במוסד? […]
את בליבי עכשיו ומקווה שכך לתמיד…אני בך מאוהב.. את "שבויה" בתוך תוכי את האחת שלי לפי האור הבוהק של הכוכבים הלילה אני יודע שנהיה מאושרים אני מאמין שהעוצמה של האהבה […]
לצרוח את השתיקה – רקע (לא לדאוג יהיה הסבר על הדמויות בהקדמה, מטרת הרקע היא כדי להציג את הרעיון המרכזי של הסיפור לפני שיתחיל, אין פה ספויילרים. סליחה אם זה […]
״אומנה״ אני מזהירה אותך לא לעצור אותי כי אני לא מתכוונת לוותר, הפעם אני יחזיר אותו איתי, ואם לא, שם תמות נפשי. ועל המצפון של כולכם כל החיים תחיו בצער […]
הסיפור שלנו מתחיל לפני יותר ממאה שנה כשמייקה נולד, בפירנצה. מייקה היה תמיד ילד שובב, אך אהב מאוד לצייר. הוריו הכה ״יקרים״, ניצלו את ציוריו המופלאים ואת כישרונו הגדול. היום, […]
אני לוקח הפסקה מהנוסע בזמן, והפעם אני מתחיל ספר חדש שנקרא דמדומי האופל, ג'ק הוא נער בן 17 יש לו כוח שבכול פעם שמישהו מעצבן אותו הוא נהפך ליצור שחור […]
תקראו את ה"רציתי להוסיף". -ולסיפור- נשמעה צרחה וכשפקחתי את עיני הבנתי ממי הגיעה הצרחה. הצרחה הגיע מימני. ראיתי את לוק וחבריו רצים לעברי. קמתי למצב ישיבה ראשי כאב. הנחתי את […]
נקודת מבט של אסיף. אחרי האסיפה כולם התפזרו. יש עוד שעה עד כיבוי האורות. "אסיפי" ליאב בא מאחוריי והניח את ידו על הכתף שלי. "ליאבי" צחקתי. "מה קורה יפה?" הוא […]
הדבר האחרון שאני זוכרת שלקחתי את כריסטופר לרחבת הריקודים בארמון של הברון לורדסון, לאחר מכן אני לא זוכרת דבר , אפילו לא את החושך בעיניי , וגם לא את האור […]
נקודת מבט רותם- "כן ענתי. זה אני" צחק, מתיישב ליד ענת, כשענת בין שנינו. "למה באת?" שאלה ללא הבנה, הצמדתי את שפתיי אל מצחה מרגישה את מצחה בוער. "הייתי צריך […]
פרק 19 "ד-דיימון."לחשתי בקול חנוק מבהלה. "אהה?"שאל ולא ניתק את שפתיו החמות מצווארי. "אני חברה של דין."זרקתי את המילים מפי. התוצאה הייתה מיידית.הוא התנתק ממני מיד,כבן אדם הנכבה מאש. "מתי […]
