היום אני מעלה את פרק 18 ו- 19 אולי גם את 20 אם אני אספיק❤️
מכירים את זה שאין כבר מה לומר? מכירים את ההרגשה שהכל כבר מיותר? בוודאי שאתם מכירים את הדבר הרי אין אדם שהוא לעולם מאושר. מכירים את זה שחשבתם אחרת? מכירים […]
מזכירה את התחרות שירים! יש לכם עד ה-31.12 לשלוח שיר לתחרות ולהצטרף. בשיר הראשון עליכם לכתוב שיר אהבה על כל מה שאתם רוצים, רק שזה יהיה קשור לאהבה. שיהיה בהצלחה […]
לקח לי שבוע כדי להפסיק להקיא כל מה שהכנסתי לפה ולהרגיש יותר טוב. כשחזרתי לבית הספר גיליתי שהמון שמועות הופצו בקרב התלמידים, לא שהיה לי אכפת. העובדה שהסיוטים לא חזרו […]
___________________________________________________________ ~נ.מ אדם~ "אני לא יודע אם היא תשרוד את זה" פיטר אמר לי. "לא סתם נפגשנו." אמרתי לו מייד. "אוקי. מה אתה לא מספר לי ?" הוא שאל וכעסו […]
עבר שבוע קריר במיוחד בקנדה הדרומית ואני ומנטה התחלנו להתרגל למקום החדש שנמצא באמצע סוף העולם. חלק מההסתגלות היה ביקור בעיר הסמוכה שהגודל שלה בערך של תל-אביב פעמיים, וטיול בשמורה […]
הוא היה שם מאז ומתמיד, צף באפלה. מרגיש אך באותו זמן לא חש דבר, גופו מכונס בתנוחה עוברית. את עולמו, אם אפשר היה לקרוא למציאות בה התקיים 'עולם', ניתן לתאר […]
היה שקט במשך כמה דקות בזמן ששנינו אכלנו , מנסים להימנע מקשר עין . אחרי כמה דקות , תומאס כחכח בגרונו . "אז רציתי לדבר איתך על השיחה מקודם " […]
אני חושבת שאין צורך ממש לתאר את היום שבו נולדתי, אני אספר את חיי בקצרה. כאשר אני מגיעה לנקודה של ממש היום, אני אכתוב כל יום פרק. אני חייבת לציין […]
טוב אז היי, אני נועם.. לא יודעת כמה ממכם מכירים אותי אבל אני כותבת דיי ישנה כאן.. יצא מצב שכל הזמן עלה לי רעיון חדש לראש ולא התמקדתי בסיפור אחד. […]
פרק 12 נ.מ. רון אני לא מאמין שדפקתי לעצמי את הקטע עם שון. הדבר הכי טיפשי שעשיתי למרות שזאת לא הייתה אפילו אשמתי! ראיתי אותה היום וזה כבר עבר את […]
לא ידעתי מה לעשות. קבעתי עם נד לעזור לו להתכונן למבחן ובדיוק באותו הזמן הייתי צריכה להיפגש עם רובי, לא יודעת למה. "הלו, נד?" שאלתי את נד בטלפון. רציתי להודיע […]
"בג'וטו?!" קלייר צווחה על שפופרת מכשיר הטלפון. מה יש לך לחפש בג'וטו? אנחנו צריכים אותך כאן, בשביל מה עזבת אותי פה, כדי לשמרטף על הילד?!" היא דממה לכמה שניות ואחר […]
היי, אני ולדימיר. יש לי אח שהוא גנב. יש איש שקוראים לו ג'רי קליפסן, שהוא פושע אך מעדיף שאחי יגנוב את מה שהוא רוצה ושניהם יתחלקו בסכום שהרוויחו. ג'רי קליפסן […]
אישה כבת חמישים התיישבה מולי בחדר השקט בתחנת המשטרה. זה היה יום אחרי הפגישה עם תום. היא התחילה לספר על עצמה, לפי השאלות שכיוונתי אותה אליהן. לא חיברנו אותה למכונת […]
פרק 6 -נקודת המבט של ליאן- קמתי בבוקר והבנתי שכול מה שצריך לקרות קורה, כנראה שאני ומאור לא היינו אמורים להיות ביחד,אני פשוט צריכה למצוא את האחד שלי ומאור לא […]
פרק 6 -נקודת המבט של ליאן- קמתי בבוקר והבנתי שכול מה שצריך לקרות קורה, כנראה שאני ומאור לא היינו אמורים להיות ביחד,אני פשוט צריכה למצוא את האחד שלי ומאור לא […]
אני מסתכל עלייך ואת יודעת מה אני רואה ?! אני רואה מלאך אני רואה את האישה של חיי אמא לילדי אני פשוט רוצה להיות איתך להיות לידך להיות שלך… כשאת […]
סיפון האונייה לנינסקי, האוקיינוס האטלנטי, 17:49 "לא!" צעק יורי בזעם "ממש לא." גרג וברי עמדו על סיפון האונייה מוקפים בחברי החוליה ביל, ג'ייק, אריק ועוד כמה מחבריהם "יורי אני לא […]
– אור – "שמעון בן דויד, אתה מוכרז כאשם, קחו אותו מפה" אמר השופט את פסק הדין, הרגשתי כאילו משהו בי נשבר, באותו רגע… ידעתי שאני האשמה בכך. "לא, בבקשה […]
נעתי בין קתלים, בין מסדרונות אפופים ערפל. זה לא מפריע לי, אני לא משתדל. להרגיע ת'רוחות שמפריעות את נפשי. בתוך ראשי אני יודע אין כוח כבידה ואין גם קרקע יציבה […]
טיסות ממריאות לי מהראש כמו מכתבים לכלל, כמו פתקים בכותל הקהל אנשים הולכים לי מהראש כמו עננים במרום, כמו שאין מקום שירים יוצאים לי מהראש כמו לדבר באוויר, כמו לכתוב […]
היי כולם! זאת נועה לוי. לגבי הסיפור שלי על נטע, אז אני מפסיקה אותו. אני לא יודעת אם תתבאסו או לא אבל אני מפסיקה לעלות בעיקר בגלל שאני לא שלמה […]
נכנסנו בשקט והתגנבות אל משרד התיקיות כשאנחנו מחזיקים פנסים בידנו. "קדימה" אמרתי לאיש הספרדי "היא חייבת להיות איפשהו כאן" "הנה זה.." אמר האיש. הוא חיטט במגירה ענקית "המקום הזה נראה […]
פרק 1: "קח," זרקתי לעברו את הקופסא השחורה הקטנה. מתקדמת אל עבר כורסת העור השחורה שנצמדה אל הקיר, מתרווחת עליה. הקיר צבוע בצבע לבן, עיטורים שחורים עליו. חלון בצד החדר, […]
**אזהרת טריגר** כשאלמה הייתה בת שבע, אמרו לה שהיא בוגרת לגילה. שהיא כל כך חכמה ומכילה. אלמה לא רצתה לאכזב את הוריה וגם אחרי עשר שנים המשיכה להכיל את הבנים […]
זה היה מבנה עצום. פיסה עירונית שהתפרסה על שטח ניכר של טבע. איכשהו מצליחה להשתלב. הייתי מיוזעת,מלוכלכת ובעיקר מעוצבנת. לקח לי יום שלם להגיע למקום שהיווה כסיוט הכי גדול שלי. […]
ברגע שהחלטתי לפקוח את עיניי, באה איתה החלטה נוספת, ההחלטה לראות הכול. יכולתי לחוות את העולם גם בעיניים עצומות, ויכולתי לאטום את אוזניי לקולות שלא מצלצלים כפעמונים, הייתי יכול לקשור […]
אני זוכרת אותך ואזכור אותך תמיד, לא אצליח לשכוח אי פעם . היית ילדה יפה , היה לך כוח . להחזיק מעמד , לשמור על עצמך . היית ילדה טובה […]
