היי חבר – אני יודע שעוברת עליך תקופה רעה, אני יודע כמה זה קשה – להתמודד עם נפש פצועה. אתה תעבור את זה – וזו 'נבואה', אך רציתי לכתוב לך […]
אוויר קר מלטף את אגלי הזיעה שעל פנינו, כשאנחנו עולים מתנשפים אל פסגת ההר, והנוף עוצר נשימה. מתחתינו נפרש ים עצי יער, בניהם זורם נחל כחול המשקה ומחייה את כל […]
תלמד איך ללכת בין הטיפות תיזהר לא לדרוך ברגליים יחפות לך , רק על קצות האצבעות ותיזהר לא להשאיר אחרייך עקבות .
אני רוצה לכתוב על פסיכולוגיה מודרנית. כזאת שהיא חלק מהתת מודע בעולם האורבני. אני לא מדבר על יוגה או דברים מיובאים מהמזרח, משהו שצמח אצלנו, בצד האפור. אני רוצה לדבר […]
המכונה שברשותי, הנקראת גוף האדם, התקלקלה. בדומה לרכב, התהליך הוא הדרגתי ופתאומי כאחד. יוכל אדם להגיד, שהגיע לבוקר אחד ורכבו לא התניע, אך התבוננות פשוטה לאחור, תגלה לו כי כבר […]
אני גורר את עצמי מהמיטה, מתכוון להתארגן ולצאת במהירות ; לא כל יום אני זוכה ביום חופשי, ועלי לנצל אותו. אך לאחר שנפרדתי משותפיי, שקט השתרר בחדרי הקטן. רק מנגינה […]
הגשם מרעים על גג הרעפים בזעף, משתתק לפתע, ושוב חוזר. כמו רב בצעקות עם אלוהים. אני מטה אוזן לחלון, מתאמץ לקלוט את לחישתו הנעלמת לפתע. אולם אני שומע רק את […]
איני יודע אם בסוף יהיה רע או טוב. אבל אני בטוח שבסוף יהיה סוף. כך אמר הפילוסוף.
הרצון בשליטה במציאות חסרת-שליטה לחלוטין נולדתי כבן השלישי, הצעיר ביותר. תמיד הייתי צריך להיאבק על מקומי, לכאורה. נראה לי. אני לא זוכר כלום. מספרים שאחי הגדול הרביץ לי, אבל גם […]
כשהיא גרה לבד, היה לה עצוב. אבל מצד שני היא הייתה יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. היא יכלה לשמוע מוזיקה זוועתית, ואף-אחד לא היה מעיר. היא הייתה יכולה להכין […]
בארגזים הטעונים הללו טמונים הסודות של הנפש הדוויה שמשוועת לרחוץ בגלי הים הקרירים של היקום הנצחי מה קוראים אותו בריאה. לשם כך דרושים לנו אינספור פתיחות של רשימו בהם אנו […]
ממני אליך ומכל הלב אני אותך באמת אוהב אני ואתה אנחנו אחד גם אם כל אחד כל כך מיוחד גבוה ונמוך יפה ומכוער שונים כל כך ובעצם דומים בלעדי האחד […]
חרא חרא חרא חרא חרא, יש לי ע מחר להגיש עבודה ועד יום שלישי עוד אחת. טוב סליחה, אסור לי לחשוב על דברים כאלה. לא שבאמת חשבתי אותם באותו זמן […]
לקום בבוקר, שעה מוקדמת, לאכול מנת חלבונים טובה ולצאת לחדר הכושר. לעבוד כמה שעות ולהפעיל את השרירים, להעמיס עליהם עוד ועוד ובסוף למצוא את הרוגע, לתת להם לנוח ולרטוט מעייפות. […]
מכירים את הציורים המפגרים האלה, מלבן אדום על רקע לבן? יענו נאו יצירה פוסט מודרנית נאורה? אז הנה סיפור.
לפי משל בודהיסטי, הטוחן הזקן עומד ליד האובניים וטוחן חיטה. מידי פעם הוא נוטל מעט מהקמח, וממולל אותו באצבעותיו כדי להיווכח אם הוא כבר מספיק עדין, ואם חלילה הוא לא […]
ג'וק גדול אחד הלך בשפיץ של הפינה, איפה שהולכים הג'וקים כדי להימנע ממכת הכפכפים. תמיד הייתי מחכה לו מעבר לפינה ואחר כך הייתי מנגב את הירוק/צהוב שלו מהרצפה. אבל מאז […]
ידידה שהתכוונה לטוב ברכה אותי ליום הולדתי – "תהיה אתה", אך כשהעמקתי מבטי אל תוך תוכי, מצאתי שם כל מיני אי סדר ואפשרויות, ולא מצאתי את אותו "אתה" שהוא אותו […]
"כל כמה זמן אתה נשקל" שואלת אותי אורית, יומיים אחרי ששוב התחלנו בדיאטה. "אני לא נשקל" "מה הפעם ?" היא שואלת. "הפעם מורה הזן שלי הורה לי לא להישקל" "מי […]
הכל התחיל מהפעם שאיני רצה להצטרף לשבט האינדיאנים אף הוא לא ידע מאיפה האהבתו תגיע לאן הוא יגיד איפ הרגש? סתם שתדע אני דומעת מחבקת לי כרית בכל הכוח שנשאר […]
הקופסא שלי מלאה. ואין מי שימלא אותה. זה חסר טעם לחפש משהו שהוא לא עצמך. התובנות היקרות בעולם, כמו אריזות, ריקות מתוכן. זה הגורל של אנשים שמבינים את הכול, שהכול […]
הפינגווין והיען – מה להם? עופות משונים, אבולוציה דפוקה. והרי מקומם של העופות הוא בשמיים. מי ראוי?
במושבו, המשוגע יושב. והוא מרוצה: כי העיוותים שהוא רואה מספקים את חוש ההיגיון המעוות שלו, וכך הוא יודע שהוא צודק.
-סליחה על החוסר בפסיקים ונקודות אני לא שם פסיקים ונקודות שאני חושב – אנשים מחפשים מוסר , אנשים מחפשים את השלווה שלהם הרבה אוהבים לומר אני אדם טוב , אבל […]
הו יובל את לא שלי וזה חבל את כה כה יפה אלייך נפשי כמהה כמו איזו פטריה מטפטפת היא שחור מכלה היא את הכל אלייך אני נמשך הו יובל, אני […]
אני בדיוק חזרתי מעוד פגישה בה חיבקתי אותה והיא לא הפסיקה לבכות. זה היה אחרי שהיא חזרה ממפגש עם סבא שלה. היה לה קשה. זה היה יכול להיראות טיפשי, לבכות […]
בשמים שהיו כחול גדול עמדו הר אנשים מטפסים לגבהים עקב על כתף יד תומכת רגל שואפים לכחול הגדול. כולם מכירים את כולם. כולם משפחה. כולם חברים. פתאום הם רואים איש […]
קצת קשה לי לכתוב את זה, אבל אני לא יכול לעזוב בלי להודיע, אז אכריח את עצמי קצת. ובכן, אין טעם בדרמטיות, הרי כולכם כבר מבינים בוודאי לשם מה אני […]
