הוא היה ידוע בשכונה כאיש חסר סבלנות וכעסן. הנקישה בדלת העירה אותו מתנומת חוסר המעש. "מי שם ?" הוא אמר בכעס (וחשב: "שוב ילדים הטיפשים הללו"). "שמי רננה – אפשר […]
יושבת על הסלע, מקשיבה לשקט שמסביבי רק קול ציוץ הציפורים וקולות העלים הפרו את הדממה. אני כאן, לבד עם עצמי. עם מחשבותיי. מביטה מעלה אל השמיים הכחולים מנסה לגלות סימן […]
סיפור טוב הוא השראה מעולה לכולנו. להזכירך, אינך רשאי להוסיף סיפור שאינו יצירתך הבלעדית.סיפור טוב הוא השראה מעולה לכולנו. להזכירך, אינך רשאי להוסיף סיפור שאינו יצירתך הבלעדית.סיפור טוב הוא השראה […]
[…] "הוא יצא והוא לא חזר.. וכל שבלב נותר הוא הכאב המר. הוא יצא אבל הוא לא חזר, והוא לא יחזור יותר לעולם.. הוא יצא ולא חזר וכל, שהוא מחזיק […]
אבא, מתי תספר לי סיפורים? שואל הקטן. עוד רגע הוא יהפוך לסנדוויץ'. אני אספר לך סיפור מופלא. שאף פעם לא סיפרתי. על החבורה הסודית שלי מרעננה. אתה יודע שחוץ מהחברים […]
זאת לא אני – איריס לוי פתיח 1 צפירות האמבולנס נשמעו באישון הלילה השעה הייתה קרובה לשלוש בבוקר על האלונקה שכבה בחורה צעירה ויפה כבת 26 מחוסרת הכרה שהייתה מחוברת […]
הוא רצה לספר על מה שכאב, אך בגד בו כל מי שאהב. הוא רצה לגלות אך בכל זאת הסתיר, ולכן החליט לכתוב שיר. לצבוע מילים בגון אפרפר, לחרוז מילים כשכבר […]
אחי, אתה זוכר את השכונה הישנה בה גדלנו בשנות הששים של המאה הקודמת? אתה ואני היינו משחקים בחוץ רוב היום יחד עם כל הילדים. זוכר את משחק המחניים על מגרש […]
היא עומדת מול השידה מביטה במראה ובוכה והיא לבד ואף אחד לא יחזיק לה את יד היא עמדה מול השידה ומסתכלת ובוכה שוב פעם בחושך והוא לא איתה כבר לעולם […]
"פצצה מתקתקת". כן, בדיוק ככה הייתי קוראת לו כשהיה לי אומץ לעמוד מולו. בפעמים המועטות שלא עניין אותי כמה מכות אספוג, העזתי לעמוד גם על רגליי האחוריות העיקר שלא אשתוק […]
פריצת דרך צלמים הסתובבו סביב וצילמו את הנכנסים ,גברים בחליפות מחויטות ונשים בשמלות ערב ,אביגיל רון אישה נאה כבת חמישים, לבושה שמלה שחורה שרק שרשרת פינים עיטרה את צווארה עמדה […]
היא מתחילה להוריד מעליי את הבגדים, לא הייתה לי שום דרך להתנגד או לעזור לה, אז שכבתי שם, באוויר על הגב, בוהה בתקרה ומוחזקת על ידי רצועות הסקוצ'. מנסה במאמץ […]
בוקר, קרני השמש החזקות של אמצע אוגוסט חודרות מבעד לחלון ומסנוורות אותי. אני פוקחת עיניים בקושי, הצלצול החד והצורמני של הטלפון שלי כבר נכנס לי לחלומות, ברור לי שהוא מצלצל […]
1 "עדיין חם", היא אמרה. זה היה סוף הקיץ. הסתיו צריך מתי שהוא להגיע עם הרוחות הקרות שלו והשלכת, אבל בינתיים הוא לא הורגש. היה עדיין חם, והסימנים לכך בהם […]
הפעם הגיבור של הסיפור שלי הוא העור וברבים: "עורים" עורו "עורים" ערבבו את הצבעים לפני מספר שנים הלכתי לייעוץ דיאטה אצל רופא שמתמחה בדיאטה דלת פחמימות. סיפרתי לו שאני מאוד […]
אני מתעורר משנת צהריים בסלון החשוך. מסתכל בשעון. שמונה בערב. לוקח סיגריה מהשולחן, מעשן, ראש סהרורי מחזיר לי מחשבות כבדות. לקראת סוף הסיגריה אני מרגיש את הלחץ בשלפוחית. גומר לעשן […]
סיפור בהשראת: "אני תוהה על כמה אנשים הסתכלתי במהלך חיי ולא ראיתי אותם מעולם"- ג'ון סטיינבק. המרכול שנמצא ליד הבית שגרתי בו, היה פתוח בימי חמישי עד 12 בלילה. אני […]
כשמנסים להיזכר באירועי העבר הכול מעורפל כל כך. כל מראה נראה כמו משיכה מעורפלת של מכחול: אנשים חסרי פנים, גפים מתנענעים חסרי צורות. כאילו מישהו שפך כוס מים על קנבס […]
י"ד אם היינו הולכים דרך ראש ציפור היינו כבר מגיעים. והדרך הארוכה הזו שנכפתה עלי, גורמת לי למחשבות טורדניות שאני מחריף את הפציעה עם כל צעד. "לפחות למדתי שלא לרכוב […]
י המשכתי לעמוד ולהתלבט. אילו רק הגשם היה פוסק, היה לי קל יותר להעריך את מצבי. לא רציתי להראות יותר מידי פגוע כדי שלא יחשבו שאני סתם מנסה לעורר רחמים, […]
ז הגשם התעצם והתעצם זה כבר לא היה גשם זה היה מסך גשם וככל שהגשם התעצם גם האדרנלין זה היה נראה מפגש בלתי-נמנע מצאתי את עצמי מזגזג כבול לשיגיונות הרוח […]
מוצאי שבת, והם מתכננים לה יום-הולדת. עדיין נערה ובת 29 שוכבת בחושך באחד החדרים הרחוקים, מוסיקה שקטה מפעפעת והיא מכוסה פוך וקר לה, מעשנת איטי. בחוץ רוחות של סוף חורף, […]
ליונה השכנה מלמעלה, לא מהלמעלה שלנו, מהלמעלה של יודה ונורית, יש לב טוב ובעל רע. כולם אוהבים אותה ואותו לא. כשהוא הולך לעבודה מוקדם בבוקר והיא נועלת אחריו את הדלת […]
עכשיו, כשאני מנסה להיזכר בזה, זה קצת קשה. אני רוצה ללכוד את הזיכרון בשלימותו – בצבעים העזים ביותר שלו ויחד עם זאת המדוייקים ביותר, אך יש מספר מחסומים שעומדים בפני. […]
ממש רגע לפני שאתם קוראים מומלץ לקרוא קודם את ה"רציתי להוסיף" שיכניס אותכם בצעד קל לעולם שאתם עומדים להיכנס אליו, קריאה נעימה. ______________________ למה את? למה לא אני? למה אני […]
השקיעה הייתה קפואה, שמי דם-להבה-ורד נשפכו ממערב כמו ענני עירוי לנשמתו של מיכה שישב על הרמפה של בית האריזה הנטוש, סיגריה מרלבורו בין אצבעותיו, ועיניו צופות וחוקרות את הפרדס הנטוש […]
העיניים שלה תפסו אותו בראשונה. אלו היו עיניים מדהימות. הוא ראה בהן ים אחרי סערה, כשהגלים שקטים אך עדיין טעונים. הוא ראה בהן גם שמיים לאחר סערת ברקים אלימה, כשהעננים […]
היא דפקה בדלת כשהוא היה זרוק בבגדים קלים מול מסך הטלוויזיה, מעשן וצופה באיזה סרט פשע. מיד ידע שזו היא. היא מתעקשת תמיד לדפוק בדלת במקום לצלצל בפעמון. כאילו כבר […]
בהתחלה אין דבר חוץ מחלום שבור והפחדים מכים חזק בגולגולת. אבל אז מלי נכנסת לרחבת הריקודים ומתחבאת מעולם שעשוי מפלדה ובטון. היא יכולה לרקוד את כל חייה גם בלי אלכוהול […]
אני יושבת על הדשא וראשי מונח על רגליו של ליאם. אני מביטה אל השמיים הכחולים ועוצמת את עיניי כדי להירגע, נושמת את האוויר הקריר שבחוץ. ליאם רוכן אליי ונושק על […]
