MONSTER – לתחרות של שנהב
מאז שנפגשנו בפעם הראשונה פחדתי לספר להן. בהתחלה לא העמדתי פנים לגבי כלום. כל מה שאי פעם עשיתי לא היה בנורמה. אם אני אספר להן, הן יתרחקו ממני? מה הן יעשו? אם מה שאספר להן יישמע לא נכון, מה הן יחשבו? אם מה שאספר להן יישמע מוזר, הן יפחדו ממני? אם אספר להן מה הייתי, הן יתרחקו ממני? כל מה שאני עושה מצחיק או מטופש, איך הן יתמודדו כשאוריד את המסכה? ובכלל, עלי לספר להן? אולי אני אשאר עם המסכה הנוחה להפליא? אני רק ילדה עם סוד בתוכי. אני רוצה לעשות משהו לגבי הסוד הזה. גם אם המטרה היא להתרחק ממנו. הפכתי למפלצת. מפלצת שמתחזקת בכל דקה שהסוד נשמר בתוכי. אף פעם לא רציתי להגיע לכאן. למצב בו אני זו האבודה. אבל הסוד. הסוד הגדל בתוכי, הסוד שמטיל עליי אימה בכל פעם שאני חושבת עליו. מפלצת. מפלצת זה מה שאני. והיא מתחזקת בכל דקה שהסוד בתוכי. מחכה ומחכה, עד שהוא יהיה בשל, אם הוא יהיה אי פעם.
מפלצת.
תגובות (6)
דירגתי חמש
מיה, זה מרגש :)
תודה♥
ממש יפה!
נ.ב אני מתה אל השיר הזה למרות שהוא לא ממש מהמפורסמים שלהם
אז יש לך סוד שהופך אותך למפלצת.
למה דווקא למפלצת?
אני אוהבת את הכתיבה שלך, ככה שאין לי מה לתקן.
– שוב, למה דווקא מפלצת?
אני מעדיפה לא להגיד.. מתי השלב השלישי???