והיא יושבת בחדרה ומביטה במראה הגדולה שמסתכלת עליה בחזרה. אוי ואבוי, היא קראה לעזרה, והבחור מיד בא להציל אותה מן המראה. מדוע עשית זאת לעצמך? הוא שאל בביטחון. כי אתה […]
למען האמת, לא ידעתי ממש איך להתחיל את הפסקה הזו. השורה הזו, האות הראשונה. תמיד הייתי ילד די בודד ואבוד, לא במונח של רחמים עצמיים, נהניתי מהלבד. האנשים שסבבו אותי […]
הכין ביער קטן היה שמה כלב אוכל אדם ואז אני פחדתי והיה לי בובה של כלב ואז הוא המר אני יורד במה דרגות אני עולה במה דרגות אני אול את […]
הכין ביער קטן היה שמה כלב אוכל אדם ואז אני פחדתי והיה לי בובה של כלב ואז הוא המר אני יורד במה דרגות אני עולה במה דרגות אני אול את […]
הכין ביער קטן היה שמה כלב אוכל אדם ואז אני פחדתי והיה לי בובה של כלב ואז הוא המר אני יורד במה דרגות אני עולה במה דרגות אני אול את […]
"היא נצבה מעל המים הצלולים ובהתה בצלליתה המרקדת, כמעט מהופנטת מהדגיגונים הזהובים שרחפו בין חלוקי הנחל לבין הגדה. היא הדקה אל צווארה את צעיף הצמר הרחב שלה." אהההההה! אני תכף […]
אחזתי בהגה והבטתי ישר אל הכביש. למרות שהישרתי מבט, המוח שלי לא ראה דבר, או שהחליט לבחור במודע שלא לזכור דבר ממה שראה. כאדם הנוהג באופן קבוע כבר למעלה מעשרים […]
חוף ים, אור אפור-צהוב של ראשית הבוקר מזדחל מתחת לשמיכה הכחולה כהה של האופק. מסקרה מרוחה מכסה נמשים דהויים משכבר, עיגולים שחורים גדולים מתחת לכל עין. אחרי כל כך הרבה […]
השדות הירוקים נעו גלים גלים. הרוח המשתוללת שיחקה בהם והם נראו כמו פני ים רוגש. הרוח הייתה חסרת רחמים וכופפה צמחייה וכמעט שברה ענפים. כמוני. אני אוהבת איך שהיא עוטפת […]
הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו ברגע כזה. הוא לא ידע כיצד לחשוב, הוא לא הצליח לראות ברור. העולם כאילו חרב סביבו. לא, בשבילו זה באמת קרה. ברגע שהיא […]
"די! את מגזימה!" הוא צעק. בעיני התכלת שלו היה מבט מתחנן. "לא!" סיננתי. הייתי חייבת להתרכז והוא הפריע לי. אבל לא יכלתי להשתיק אותו. "תרו (True) מספיק!!!" הוא צעק ואחז […]
היא נכנסה לבר, כל כולה מביעה נוכחות רמה, החל מהגובה המרשים שלה ועד לעיניים הנוקבות שננעצו כחצים בכל היושבים בבר, אשר השתדלו לא להביט לכיוונה, ללא הצלחה. בתנועות רכות וחינניות […]
I smiled because I knew, true happiness. and I screamed at the sad realazaition that nothing will ever make me feel this way ever again. and while I was screaming […]
לחץ, הוא עולה. ואז הוא יורד ? לא. אצלי הוא כנראה נתקע בנקודה מסוימת , מעלית שבת. אני מרגיש אותו , מנער לעצמי את השיער עם שתי הידיים-סימן ראשון לשיגעון. […]
מלכת הטייסים גם היום פתחתי את האינטרנט ומחפשת אותו. אני מגלה שכל יום כמעט אני חוזרת וקוראת על האיש ההוא. התחלתי לחשוב שאני כפייתית . רעד עובר בגופי. אני נזכרת […]
סיפור קצר אודות אישה שפספסה את אהבת חייה ולא השלימה עם חייה.
תמיד המדים נראו לי כמו כמו יחידה אחת, נקישה קלה באצבעות ואתה חייל. אבל הם לא, אתה לובש אותם לאט לאט, את החולצה הלבנה, את המכנסיים והגרביים וכמה דקות ארוכות […]
נקמתי סוף סוף הגיעה עוד הזדמנות, ואני הסתערתי עליה ללא מעצורים.זה נשמע מוזר, אבל לא ידעתי שאני נוקם. רק אחרי שהיא סיפרה שנקרע לה הלב מהדברים שאמרתי, ואיך שאמרתי.. רק […]
בשעה 4 בבוקר הלילה שלנו אוזל. התנועה משדה התעופה מתפוגגת ונבלעת בכביש הרחב שהמכוניות הבזוקות עליו מצהירות נאמנות לשגרה המקומית. חזרנו מארץ רחוקה אך ההארכה המגיעה לנו נקצצת ודוהרת ואנו […]
חשיבה חיובית בלשון לקונית ובוטה, עם איום מסווה, קיבלתי הודעה מחברת ישראכרט, שלזכותי עומדות 58,750 נקודות שצברתי במשך השנים, ואם לא אשתמש בהן עד סוף השנה – הן יעוקלו. היות […]
קלפה \"קלפה! גרד לי את הגב. \" לחשה לי אשתי בשלוש לפנות בוקר. למרות השעה המוקדמת שבה הייתי חצי מעורפל, הבנתי מייד שאני בצרות. אם אשתי הייתה ממלמלת תוך כדי […]
צילי ישבה אצל מר קרסו. היו להם יחסי עבודה מיוחדים במינם.קצת חורגים מעבר ליחסי עבודה מקובלים בין מנהל למזכירה. או של סתם יחסי עובד מעביד.אבל לדעתי היו אלה יחסים אפלטוניים.שום […]
בתוך ענן אפור יושב ונוטף. נוטף כאב בעירבוב דיכאון. רק מלמעלה אני יכול להסתכל ולהבין. הרים לבנים ואפלים, ניצבים באופק. הרים של קושי וניסיון. ים של תקווה וימות של אהבה. […]
לרוץ. לרוץ ולא לעצור לעולם. להתרחק מהמשוגעים. מאביה שמרביץ לה. מבני הנוער האחרים שזורקים עליה אבנים. להתרחק מהעולם הזה. ולשכוח. לשכוח שאימה מתה. לשכוח שאביה מטורף. לשכוח מהעולם. ולרוץ לאורך […]
בזמן שטיילתי בטראסות האורז בוייטנאם, שאל אותי אחד ההרים האם זה פשוט להיות בן אדם. מבלי לענות, שאלתי בחזרה האם זה קל להיות הר. "כן," ענה ההר, "השמש מגיעה כשקר […]
אלוהים שלי, אלוהים יקר, אתה לא רואה כמה רע קורה כאן? עוד נער עוד אדם עוד חיילת עוד חייל. נהרגים! נפצעים! משפחות מתפרקות! כמה אפשר?! אולי תפסיק את הטרור הזה […]
גבר כבן שלושים יושב על ספה בסלון ביתו וכותב. הוא כותב במחברת, שונא להקליד. הוא כותב סיפור שכבר מזמן רצה לכתוב אך לא ידע בדיוק איך. הוא ידע מה הוא […]
הבל פיו מונח על כתפי עדיין. סמני חייו, נקווים בל צעד. מרגיש כאילו הוא עדיין כאן.. כאילו מעולם לא נעלם..הסכיני עדיין משויפים, והאיומים עדיין מחיצים. הדמות שם בחושך.. הדמות שם […]
זהו. עכשיו כבר כולם ידעו. אף נשיא לא יכל להסתיר זאת יותר מעיני הציבור, גם אף איש דת כזה או אחר. כמה שניסו להסתיר זאת, בעזרת חיוכים נעימים ומילים עדינות, […]
\"זה היה לילה אפל וסוער משהו בסגנון הלילה שמתאים לצמד החמד שלנו יולי ופסימינה הזוג הלבוש שחורים שיוצא באישון לילה לחנות התכשיטים של בלה שבקצה רחוב האפריון וכמובן כמו שאתם […]
