הרוח הקרירה הצליפה בפני והגשם השוטף זלג על ראשי ונספג בבגדי כשיללות הזאבים נשמעו במרחק. הזמן עמד מלכת בעודי מחכה, סבלנותי עומדת לפקוע כשהאזעקה נשמעת. אני נצמדת לקיר ומנסה להיבלע […]
הזיכרון הראשון של תמרה מתרחש בגיל ארבע. אז הייתה אחותה הגדולה בת חמש ואימה, בת ארבעים, מתקרבת בממדיה, בשל ההיריון, לממדים של אביה הגבוה והשמן. זה היה במוצאי שבת, השמש […]
יום יבוא וכל מה ששייך לך יהיה שלך קצת סבלנות והכל יגיע לך ברגע הנכון בלי שתצפה לכולם ובלי תכנון מסוים של זמן או מקום מסוים זה יקרה כמו כל […]
פגשתי אותו בצומת הרחובות שבין ירמיהו לבוגרשוב, ארבע וחצי לפנות בוקר בלחות יחסית של חמישים ושלושה אחוזים. אפילו שאין צומת כזה, שהרחובות הללו מעולם לא נפגשו לשלום. בכל זאת, אני […]
היא עלתה לאוטובוס בתחנה המרכזית. אישה כבת 60 בשמלה פרחונית ותיק נפוח. התיישבה במושב השלישי ליד החלון. “איפה אני צריכה לרדת כדי להגיע ליגאל אלון?” שאלה. בקושי הספיקה לשאול וכבר […]
הכול התחיל מפקיד שעבד במינהל העירייה. תפקידו היה לקבל את טפסי פניות הציבור בנושא של בעיות הנגרמות מפליטת אנרגיה סולרית. הוא טיפל בבעיות כגון צל של עץ שמסתיר את הדוד […]
דרושים עובדים לעבודה מהבית בכל התחומים! אתר אפטיל וורקס – עבודה מהבית, לפרטים שלחו הודעה בוואצפ 052-6540924 או למספר 050-9557487
עמדתי שם. כמו גולם. ועכשיו, אני מצטער על זה. אבל ההתחלה היא זאת: אני עומד בשביל. אני צריך כבר להיות בבית ממזמן. אמא תכעס. אבל לא נורא. אני מסתכל על […]
הלכתי לבד, ברחוב. היה לי קר. חשבתי רק על אבא, אבא שלי אבא. את נתת לי ללכת אליו לבד. אמרת לי לקחת מזוודה. לארוז. זכרתי את הצעקות. את המכה הכואבת […]
היא הסתכלה עליי. אני הסתכלתי עליה. מעלינו, השמש זרחה. השמיים היו כחולים, צלולים. כל חיי חיכיתי לרגע הזה. לקחתי את כף ידה. בכיסי הרגשתי את הטבעת הקטנה. נזכרתי איך עמדתי […]
אני יושבת לי מול המחשב וחושבת על מה לכתוב. אולי אני אכתוב על אהבה? לא, אני אכתוב על אכזבה! לא, אני אכתוב על הצלחה או שאני אכתוב על כישלון? ותוך […]
השבוע קניתי סניקרס (החטיף שוקולד). זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שקניתי סניקרס. כשיצאתי החוצה פתחתי את העטיפה. בזווית ממני היה אדם שביתו חסר, והוא הסתכל עלי , יותר נכון על […]
אבא, אל תלך לישון. ספר לי משהו. אתה זוכר את הרגע הכי מאושר שלך בילדות? הגדולה תמיד יודעת למתוח את גבולות הזמן בתום טקס השינה. "בטח", אמרתי בהחלטיות. "השפיץ של […]
טוב אז איך זה מתחיל הלכתי לאיבוד בתוך מחשבות וחיפוש משמעות לזמן שלי ,כן הלכתי לאיבוד זה נשמע הזוי אך אפשר ללכת לאיבוד בתוך תוכי אבל עכשיו אני כל הזמן […]
"את ממש בעולם משלך" לאה אמרה לי, "אני מניחה ששתינו" עניתי לה. בזמן האחרון התחברנו מאוד, כנראה בגלל שאנחנו כל הזמן אחת ליד השניה . בהתחלה והאמת עד עכשיו לא […]
באותו מרכז מסחרי קטן ברמת אשכול בפינה קטנה החבויה מעיניהם של העוברים ושבים התעורר עכשיו דוד, שק השינה שקיבל מכמה חברה חבדניקים כיסה את גופו הרזה , קרטון גדול של […]
במרכז המסחרי הישן בשכונת רמת אשכול עוד נותרו כמה חנויות. מספרה קטנה, החנות של מכלוף הירקן ועוד כמה. ביניהם ניצב לו שלמה והפלאפל הקטן שלו שכבר עומד איתן כמעט שלושים […]
לפעמים,נמאס לה. אוהו כמה נמאס לה. אין לה כבר כוח,עינייה מסרבות להישאר פקוחות-והיא נילחמת איתן כל רגע. והדבר שהיא הכי הכי שונאת זה את כפות הידיים שלה,אלו שאף פעם לא […]
הן עמדו שם,שתיהן עם פרצוף מאוכזב,רק שלשניה יש פרצוף של אכזבה עצמית,ולראשונה ,בנוסף לאכזבה,מבצבצת גם הבעה דקה של אי אמון,של חוסר השלמה עם מה שהיא יודעת שהולך לקרות. הן עמדו […]
נובמבר מעולם לא הרגיש קר יותר ועדיין הזיעה טפטפה לי במורד הקרקפת. אולי אני התסריטאי של החיים האלה- אבל מי אמר שלא גם אוכל להיות השחקן הראשי? אני מציץ מבעד […]
אני ואדוה היינו בלתי נפרדות. קחו כל פתגם קלישאתי , אנחנו היינו אותם הפתגמים. היינו כל כך שונות בכל כך הרבה מובנים והבולטת מכולן הייתה הנראות החיצונית, אדוה הייתה נערת […]
מה היה קורה אם לא הייתי כאן? יושבת, כותבת, על המקלדת מקלידה, ושוב מוחקת… מישירה מבט קדימה, אוספת את עצמי, קוראת תיגר על מחשבותיי, ולא מאפשרת לאף דמעה קטנה לזלוג […]
אני עומד על הגג, מסתכל על הזריחה שיוצרת שמיים כתומים מרהיבים ביופיים. לרגעים שכחתי מה קורה עכשיו שם למטה, ממש ליד הכניסה לבניין. עשרות אנשים גדולים ורחבים לבושים בשחור מחפשים […]
בסוף החלטתי לאמץ חתול . אחרי כמה דקות שלמות של חשיבה עמוקה , המוח שלי ואני הגענו למסקנה : חתולים בשבילי עדיפים על כלבים, ואתם בטח שואלים למה .. אז […]
666 בלילה מפחיד וחשוך בבית הקברות המרכזי ברייקיאוויק, איסלנד, קבר אחד נפתח וממנו יצא איש. האיש נראה כמו זומבי, היה לו ציפורניים ארוכות, ניבים של ערפד עין אחת בצבע שחור […]
איך זה שנהיה "מר גלעדי". עד לפני שנה שנתיים… עוד היה ילד. משחק עם חברים במגרש. "אמא!" היה צועק מלמטה , "אני הולך עם יוני ואבי למגרש" ואמא היתה יוצאת […]
שולה פותחת את החנות כבר בשבע בבוקר. זה יום שישי. הרחוב הומה וסואן . החניות כבר רובן מלאות. שולה נכנסת מפונפנת כולה , זוהרת בשיער זהוב כחמניה. הגרעינים די טעימים […]
בשבוע שעבר , נולד לי נכד, חמוד , ראשון. אני כבר איש לא צעיר. חברי מזמן מתהדרים בתואר הנכסף, ושומעים את הקולות הקטנים המצייצים "סבא" "סבא", תמיד חלמתי כבר להיות […]
היום הראשון "בעוד יומיים-שלושה, כנראה, אמות". המשפט הדהד בראשו כאשר יצא מפתח משרדו של הרופא. לא. לא זו הייתה האבחנה של הרופא. בסך הכול הרופא מלמל משפט אחר: " הדמיית […]
בדרך כלל כשאני מגיע הביתה, אחי הגדול אריק מחכה לי ושואל אותי מה שלומי. אבל היום הוא לא נמצא, אלא אמא שלי. "שלום שמואל" היא אומרת לי "מה שלומך? איך […]
