המשך הספור שלי בחרוזים "הזקנה כלל אינה נחמדה"
אני לצערי הגדול לא הצלחתי להנות
נולדתי בשיאה של תקופה קשה מאד מאד
בזמן מלחמת העולם השנייה
בספר שכתבתי להנאתי כתבתי בכאב נורא
בקי הילדה היפהפייה בת 7 אביבים נעקרה מביתה
בקי הפסנתרנית איבדה לצערה את ילדותה
בקי בת ה-7 עלתה עם הוריה ארצה
וכן כאן בקי הילדה למשענת הפכה
מהילדה – האשה ציפו אביה ואמה
כי תדאג, כי תעזור כי תשאב מהבאר מים למשפחה
כי תלך לבית חרושת לקרח שלא היה בסביבה
והדובדבן שבקצפת הייתה הולדתה של אחותי
תינוקת קטנטנה תינוקת כה מדהימה
אהבתי אותה מאד ועכשיו אוהבת יותר
ומבקשת את ריבון עולם – לקחת לי את הילדות
אך אנא אל תיקח בבקשה את החברות
עם אחותי המתוקה שהיא בראש הפירמידה יחד עם משפחתי
לעולם לעדי עד אלוהים שלי
למען הסר ספק הייתי חייבת לעזור למשפחתי
כי שני הורי יצאו מהשכם בבקר לעבודה
כדי להביא הביתה לחם מרגרינה והמון שמחה
אני סוגדת להורי ז"ל כי בגילם (הלא צעיר (הלא צעיר ) היו נחושים
להתמקם בארצנו ישראל למרות כל הקושיים
ודרכם צלחה ואני כה מתגעגעת לומר להם כמה אני גאה מתושייתם.
וחסרונם ,אהבתם, כל היופי שהנחילו לי אני אומרת להם רק מלה אחת "ת ו ד ה".
תגובות (0)