תלמידה חדשה

היום הראשון ללימודים.
מולי פחדה להיכנס לכיתה.
המסדרון היה הומה ילדים ואף אחד לא שם לב אליה.
היא צעדה צעדים קטנים ומהוססים אל הכיתה. לבסוף כשנכנסה אף אחד לא הבחין בה, כמה בנות מתבודדות בסוף הכיתה בחנו אותה אבל חוץ מזה אף אחד לא שם לב לילדה החדשה היושבת לבדה.
מולי, שהייתה אוהבת ספרים מטבעה פתחה ספר והתחילה לקרוא ופתאום היא טיילה ליד גיבורים מיוזעים עם חרב וחנית מסיטים מדרכם את עלי הג'ונגל.
כשנשמע הצלצול מולי סגרה את הספר והוציאה את הקלמר וחיכתה בידיים שלובות.
כשנכנסה המחנכת לכיתה כולם נעמדו וברכו אותה ברכת בוקר טוב שמולי לא הכירה מבית ספרה הקודם.
היא הייתה מאוכזבת טיפה שאף אחד לא פנה אליה, היא חיפשה פנים מוכרות וראתה ילדה שהייתה איתה בגן!
היא רצתה לבקש להתיישב לידה אבל אז המורה ביקשה מכל הילדים החדשים להתקרב ולהביא את התיקים איתם. מולי קמה בחשש והרימה את תיקה איתה.
אל כולל מולי הצתרפו לכיתה 2 בנות ובן אחד, סך הכל ארבעה ילדים הצתרפו לכיתה.
המורה הציגה אותם ומולי הרגישה ביישנות על יד הילדים.
המורה אמרה להתיישב במקומות ליד ילדים וותיקים ולא לשבת לבד. מולי התקרבה למורה ושאלה אם אפשר לשבת על יד נעמה, המורה הסתכלה בה די מופתעת אבל הסכימה כי נעמה ישבה לבדה.
נעמה נראתה קצת מאוכזבת מזה שמולי תשב לידה אבל נתנה לה לשבת. בשיעור המחנכת הסבירה שקוראים לה ענת.
מולי מאוכזבת, היא רצתה שכבר ביום הראשון ללימודים היא תמצא חברים כמו שמצאה בכיתה א'. אבל היא הגיעה כבר לכיתה מגובשת.
בהפסקה היא ונעמה דיברו והפכו לחברות ונעמה הכירה למולי את חבריה, גילה ורועי. גילה אהבה לרוץ ולהשתולל ורועי היה כמוה רק מתון יותר ויותר שקט ממנה, הם השתוללו ביחד וצחקו.
מולי שמחה, יש לה חברים!
אחרי שבוע היא שמה לב שילדה אחת ששמה ליטל היא לבד ומולי החליטה להיות חברה גם איתה, היא דיברה איתה וגילתה שהיא מאוד עדינה. מולי אמנם לא הפסיקה לשחק עם גילה, נעמה ורועי אבל היא הייתה גם עם ליטל. בסופו של דבר ליטל ונעמה נהיו החברות הכי טובות ונוצרה להם חבורה נחמדה.