שולה מחנות הגרעינים
שולה פותחת את החנות כבר בשבע בבוקר. זה יום שישי. הרחוב הומה וסואן . החניות כבר רובן מלאות. שולה נכנסת מפונפנת כולה , זוהרת בשיער זהוב כחמניה.
הגרעינים די טעימים . לא הייתי אומרת שהם ממש טריים .
הבוטנים אותו דבר , על אגוזי המלך יש מבצע.
שולה , אני אומרת , מושיק אמר לי שיש אצלך מחירים טובים , ושכדאי.
אני בעצם קונה בשוק. והיא מסתכלת עלי בזלזול , בשוק ? את ? מה את פרימיטיבית ?
וואי מזמן לא שמעתי את המילה הזאת …
אמרתי שאני נהנית מהטריות, והרעננות וגם הריח של הירקות והפירות, אז היא צוחקת , כמו שאת נראית , ממש לא מתאים לך !
אז למי זה מתאים ?
לאתיופיות קשות היום שקושרות את התינוק בשק על הגב ? ויורדות ברחוב הירדן, עולות במעלה המדרגות עם השקיות הדלות שלהן ? ככה חשבתי לעצמי, אבל לא אמרתי כלום .
ואז הוספתי עוד בוטני קשיו ונכנסתי חזרה לתור.
הזקן היה אחרי. היא קיבלה אותו.
שולה , אני אומרת לה, הייתי בתור , עכשיו אני. חתני לו היא אומרת , הוא זקן!
אמרתי שגם אני. רק שאני לא נראית, כי אני מתלבשת מעודכן, לא בגדים של שנות החמישים . וגם הוספתי , אני אשה . לפחות כבוד לאשה .
אז שולה אמרה, באמת ?רציתם שיוויון זכויות .אז שוב חזרתי לזה שאני זקנה כמעט כמוהו. אז שולה תיקנה אותי , נכון את זקנה אבל הוא יותר …
ואז הזקן אמר שהוא יליד 1930. ואני אמרתי שהוא בגיל של אמי. רק חשבתי לעצמי שאמא שלי נראית יותר טוב. ולא אמרתי כלום.
הוא קנה את הפיצוחים שלו ויצא .
שולה התחילה לפטפט איתי . כאילו עכשיו יש לה זמן …
מה את נוסעת להדר ?
למה?
יש כאן הכל וגם הכל טרי.
כן , אני אומרת אבל זה כיף להסתובב בשוק .
אבל חשבתי שבעצם היא צודקת.
מה אני צריכה אוטובוס עמוס ?
ואז נזכרתי בסרט מאחורי המספרים.
על צבעונים שיושבים בירכתי האוטובוס. עדיין בשנות השישים , בעידן של קנדי.
האשה , חשבונאית בנאס"א אבל יושבת עם בנה הקטן מאחור איפה שכל בני צבעה יושבים.
אבל מאז התקדם העולם. אופרה וינפרי,אשה אפרואמריקאית , האשה העשירה ביותר בעולם.
הנשיא הקודם של ארה"ב בן תערובת.
הדוכסית מוינזדור ,אשתו של הארי בנם של צ'רלס ודיאנה בת תערובת.
מרתין לותר קינג הוביל את המהפיכה.
"יש לי חלום"
והנה החלום התגשם .
תגובות (0)