עד האינסוף

"קדימה !" צעק קפיטן ארצ'יבלדון (אשר נקרא ע"פ כל ארצ'י) "קפלו את המפרשים אנחנו עוברים להאצת מנועים מלאה !"
צוות המלחים מהירו על רחבי הסיפון הרחב של 'בזיל הארנב' טיפסו על גבי התורן והורידו את המפרשים
"כל הכבוד מלחים !" הוא צעק "הי אריד בוא הנה"
אריד הגיע לשם בכמה צעדים גדולים "גיליתי משהו מוזר בתא שלי"
אריד משך בכתפיו הוא היה אחד השומרים הבכירים של ה'בזיל הארנב'.
"הנה !"
ארצ'י פתח את דלת חדרו (המוהדר עד מאוד) "תראה !" הוא הצביע אל עבר צורה מוזרה "כמו מה זה נראה לך ?" הוא שאל ברצינות
"זה נראה כמו שמונה שהלך לישון , ארצ'י"
"שני דברים , אחד – ממתי שמונה הולך לישון ? ושתיים – אל תקרא לי ארצ'י !" הוא סיים בצעקה
"טוב ארצ'י תראה אין לי מושג מה זה הסמל המוזר הזה"
"אל תקרא לי ארצ'י !"
"בסדר קפטן"
"חוץ זה אתה אמור להיות השומר הבכיר של הספינה אתה אמור לדעת דברים כאלה !"
"טוב אני לא יודע"
אריד פנה לאחור "לאן אתה הולך ?!?" אמר ארצ'י חצי-צועק
"אני הולך לישון ארצ'י"
"אל-"
"בסדר , בסדר אני אחפש את הסמל במחשבים של הספינה , מרוצה ?"
"לא ממש לא !"
"מה אתה עוד רוצה ?"
"שתפסיק לקרוא לי ארצ'י !!!"
למחרת כשאריד קם בבוקר ארצ'י חיכה לו על הסיפון , הוא נראה זועם מהרגיל "מה קרה עכשיו ?" שאל אריד בטון משועמם
המפקד אשר לא נראה יותר מעוצבן אמר בשקט "בוא תראה"
אריד הסתכל טוב על ארצ'י אם הקפטן דיבר חלש זה היה סימן לא טוב
ארצ'י הוביל את אריד אל חדרי המגורים של המלחים.
ארצ'י עצר מול חדר אחד והראה לאריד את הכתובת על הדלת "עוד פעם הסימן הזה" הוא אמר בשקט
"ארצ'י בטח אחד המלחים ריסס את זה פה בשביל-"
"אל תקרא לי ארצ'י !!!" הקפטן צעק בחוזקה "זה רציני !!!"
אריד נאנח ופנה אל המסדרון , ארצ'י תפס את כתפו ועצר אותו "בוא תראה מה יש בפנים"
אריד נאנח בשנית ופתח את הדלת.
על הרצפה שכב מלח אשר חור בגודל קליע נראה בין עינייו וסימן-השמונה-השוכב-המוזר היה חרוט בחולצתו.
"אני אמרתי לך למצוא את הסימן ! עכשיו אתה עולה לחפש אותו" אמר הקפטן בקול שקט ומסוכן
"כמובן" אמר אריד בשקט אבל הוא כמעט רעד

"איפה הקפטן ?" שאל אריד את אחד המלחים
"שמעתי שהוא אמר שהוא יורד לבדוק את המנועים"
"בסדר , תודה"
אריד רץ אל עבר חדרי המנועים הוא הגיע אל הדלת , לחץ על הידית וגילה שהדלת נעולה
"הכל בסד שם ארצ'י ?"
הוא שמע לחישה קטנה ואז "אין בעיה אריד פשוט רציתי לעשות ניסוי אתה יכול להיכנס עכשיו"
אריד שם לב שהקפטן לא העיר לו על שמו ושלף את אקדחו הוא פתח את הדלת בתנופה קופץ הצידה ומפנה את אקדחו אל אמצע החדר.
בחדר היו שני אנשים הקפטן ועוד אחד מהמלחים שכיוון אקדח אל דלת הכניסה"זרוק את האקדח" פקד אריד
"מה קרה אריד ? למה באת ?"
"מצאתי את פשר הסמל"
"מהו ?"
אבל המלח צחק צחוק מטורף הוא חשף את מותניו ואת חגורת אנפץ שהייתה בהם "אל האינסוף ומעבר לו !"

על סיפון הספינה לא נשמע הפיצוץ כמשהו חזק יותר מתקלת-אספקה-אטומית ורוב המלחים לא שמו לב.
לפחות עד שהספינה החלה לצנוח לחלל