סוכת שלום

הכוכבים הזוהרים במרום , בישרו לכולם על סיומו של היום הקדוש , יום הכיפורים .

כל המתפללים , התחילו להתפזר לבתיהם כשארשת של שמחה על פניהם .

כמעט ומיד , בכל פינה בעיירה התחילו להשמע הלמות פטישים . היהודים התחילו במרץ לבנות את סוכותיהם .
בעיירה של אז , לא היו סוכות מברזלים וגם לא היה " סכך לנצח " ובנית הסוכה הייתה מלאכה כלל לא פשוטה .

ולכן היו רוב בני העיירה מזמינים את בעלי המלאכה , שגרו במדרון ההר , לעבוד אצלהם בבנית הסוכות .

ובעלי המלאכה היו באים בשמחה ועובדים במרץ רב , שהרי הם צריכים להספיק לבנות סוכות כמעט לכל בני העיירה בארבעה ימים בלבד !

גם לרב העיירה עזרו בעלי המלאכה לבנות את סוכתו . הרב היה משתדל להשתתף במצווה והיה מעודד את הפועלים ומגיש להם כיבוד ומשקה .

ולקראת סיומם של ארבעת הימים , היו בעלי המלאכה מתפנים לבנות את סוכתם שלהם .

כבר לא נשאר להם זמן לבנות סוכה נפרדת לכל אחד ולכן הם בנו סוכה גדולה משותפת במדרון ההר .

ואם תחשבו שבגלל זה הם היו עצובים , טעות תהיה בידכם .

בעלי המלאכה היו מאד שמחים שבזכותם יחוגו כל בני העיירה את החג כהלכתו , וגם הם מאד שמחו בסוכתם המשותפת . בדיבוק חברים נפלא הם התארגנו לחג הממשמש ובא .

באותה שנה שעליה נסוב סיפורינו , בזמן שכל הציבור היה צפון בבית הכנסת , בתפילות החג , לפתע נשבה רוח חזקה וסופה קשה התחילה להשתולל בחוץ .

הסופה עקרה עצים , שברה גדרות , ולצערם הרב של בני העיירה גם שברה את הסוכות .

למרות אווירת החג ששררה בבית הכנסת , היו בני הקהילה מאד מודאגים .

בסוף התפילה , שקטה הסערה . כל המתפללים התקבצו מסביב לרבם ושאלו אותו :

" כיצד נחוג את החג , ללא סוכות ?”

הרב היה נבוך ושקע בהרהורים . ולפתע נשמע קול מירכתי בית הכנסת .

זה היה אחד מבעלי המלאכה .

" כל הציבור מוזמן לחוג את החג בסוכותינו שבמדרון ההר ! כרגע חזרתי משם וראיתי שסוכותינו לא נפגעה בסערה !” הוא אמר .

בני הקהילה , שמחו מאד על ההודעה המרגשת ומיד פנו כולם לכיוון סוכת הפועלים .

כשהגיעו לשם , התפלאו לראות את הסוכה עומדת בשלמותה , למרות הסערה הגדולה .

והרב אמר : “ ראו כמה גדולה מעלת השלום ! ששום רוחות שבעולם לא יוכלו לו ! אכן סוכת שלום זו ראויה שכולנו נחוג בה את החג !”