מאז שהיא …התאבדות פרויקט הסיפורים

היא ישבה שם בצד ממש בפינה , ראושה היה חבוי בין שתי רגליה היא הייתה נראת מפוחדת מאוד , לא ידעתי מה יש לה נגשתי לכיוון שלה , ליטפתי את ידה ופיתום התגלה למראה עיני יד חבויה בהרבה מאוד חתכים , ביניים גדולים וקטנים , למה שאלתי אותה למה את עשית את זה ?!
נלחצתי מאוד כול כך הייתי אוהב אותה ,
שאלתי אותה שוב כשעיני נועצות בה במבט חודר ועמוק מאוד ,
למה עשית זאת ?!
למה לא סיפרת לי , איך לא סיפרת לי על כול הכאב שיושב עצלך בלב ,
היה ישבה שם רק בוכה שכול ידה מדממת , לא יכולתי פשוט לא האמנית הייתי כול כל אוהב אותה , אני לא האמנתי איך בין רגע היא פשוט לא חשבה עשיתי את הכול בשבילה רק כדי שהיא תחזור לעצמה רק כדי שהיא לא תעשה זאת שוב אבל לא טעיתי , כנירה שלא עזרתי לה מספיק , היא לא חשבה הרבה היא פשוט חתכה ועם הזמן בלי מילה לאף אחד היא פשוט לקחה את החבל בידה ושמה ככה את הקץ לחיים שלה , יום יום הייתי בוכה , היה הייתה ילדה יפה , איך הייתי אמור לדעת שמיתעללים בה ילדה עם היא לא אמרה שום מילה , עברו לי ימים והגעגועים לא מפסיקים לשניה , אני הרגשתי אשם כול כך , רציתי שהיא תיהיה מאושרת אבל היום זה רק אני והמחשבות שבראושי , והכאב העמוק שבליבי ככה הרגשתי , הרגשתי שאני פשוט מטומטם שלא עשיתי דבר כדי לעזור לה , אבל ניסיתי ,
היום זה הוא היום שאת הלכת לי מחיי ,
את יודעת כמה חסר לי החיבוק שלך ,
כמה חסרים לי הליטופים שלך , אבל אני אכזב כול כך , אני נשבע לך שאני היה פה בשבילך את עכשיו למעלה כי שם במרומים מסתכלת עלי ועל כול השנים , איך נעלמת לנו בין רגע ,
היום אני שם זר על משכבך אך אני יודע שזה לא יעזור ממש לכול כאבך זאת צלקת לא רק לי אלה גם לך וזה כואב זה כואב כול כך ,
אזכור אותך ואוהב תמיד
ו׳ שנישמתך תיהיה צרורה בשערי גן העדן אמן !!!
וכשהיא הלכה נעלמו ככה החיים