ההפתעה- האתגר היומי

ראיתי את ג'ון שוכב על הרצפה מדמם. פניו היו לבנות וריקות מהבעה. על הרצפה הייתה שלולית דם ענקית ולידה פתק. "את הבאה בתור" היה כתוב בה. אנה לא ידעה מה לעשות. לעולם לא היו לה אויבים, אבל יותר גרוע מזה, אהובה היחיד, מת, נרצח, לא יחזור.
היא לא ידעה איך להתמודד עם זה. הכל נראה לה נוראי, שחור ואפל. היצרים הרעים שלה התחילו להשתלט על גופה.
שום דבר כבר לא היה הגיוני. היא לא ידעה מי יכל לעשות להם דבר כזה. היא הייתה מבועתת, מפוחדת, מוכת הלם. ברגע הזה הכל השתנה באנה. היא כבר לא הייתה עוד חייכנית. לא הייתה אופטימית. הכל בחייה היה שחור, השמלה הורודה שלה הייתה בפח יחד עם המצלמה וכל זיכרון שהיה לה מג'ון.

כמה ימים אחרי המוות של ג'ון היא לא יכלה לעמוד בזה יותר, היא לא יכלה לחיות. לחייה לא היה טעם בלי ג'ון. הוורדים לא היו יפים, כי פעם היה קונה לה כאלו. הבגדים נראו חסרי טעם, כי ג'ון היה מחמיא לה עליהם.
באותו היום היא החליטה להצטרף אליו, להיות איתו לעד.

היא לקחה סכין.

והצטרפה לג'ון יחד עם שאר המתים.