אתה נמצא לידי אך באותו הזמן רחוק ממני…. כנראה שזה הסוף.
אני מנסה להעמיד פנים שזה לא קורה שוב ושוב ושוב.
לא חשבתי שזה יגמר ככה.
עשית אותי מאושרת, אהבה משוגעת, לא ?
אבל זה משתנה.
אני לא חושבת שאני יכולה להחזיק מעמד יותר.
כי הקירות נשרפו וכך גם אהבתנו.
ועכשיו זה נהפך לכלום ואנחנו אומרים לעולם לא.
אני מרגישה את האש החונקת אותי כי היא מסביבי והיא שורפת אותי.
לעולמים ולתמיד.
אנחנו צריכים לשחרר את זה וללכת לדרכים שלנו.
אנחנו לא ניהיה לעולמי עד, אלה רק אסון.
CAUSE NO HAPPY EVER AFTER JUST DISASTER
אני מאושרת איתך אך באותו הזמן ישלי כאב.
וכשאני לא איתך אני עצובה אך אני מרגישה אושר.
ולמה זה?
כי אני לא מרגישה נכון.
אני מרגישה שאתה אותם אותי.
אין בינינו כלום.
ומה שיש בינינו זה רק הקיר העבה וזכרונות.
אך את הקיר הזה אפשר להפיל.
אבל לא את הזיכרונות.
אולי אתה חשוב לי.
ואולי אני רוצה אותך.
אבל אני אשכח ממך.
אני אמשיך וכן אני אתמודד ואם אני אצטרך אז אשקר.
כי לעתיד שלנו ביחד אין כלום חוץ מאסונות.
אני אוהבת אותך, אז למה אתה עושה את הפרידה קשה כולכך ?
כי אתה עצמך לא הפנמת את האמת.
NO HAPPY EVER AFTER JUST DISASTER
אתה צריך לשחרר את זה בשביל שנינו.
כדי שהזיכרונות לא יהפכו לנוראים יותר.
עוד יבוא ימים טובים לשנינו אם נחליט את הצעדים הנכונים.
אנחנו צריכים להשתחרר לדרך משלנו.
אנחנו צריכים חופש.
אנחנו צריכים את הסוף.
תגובות (0)