תחרות סיפורים- קומדיה- הביצה
שם הסיפור: אבל חשבתי ש-
לפני שבוע חל יום הולדתי ה-34 במקרה גם לא הרגשתי כל כך טוב באותו הבוקר.
ירדתי למטבח לארוחת בוקר, תיארתי לעצמי שאישתי תהיה נחמדה ותגיד מזל טוב עד 120!" ותגניב לי נשיקה כמו תמיד. אבל היא רק אמרה ״בוקר טוב״ והמשיכה לחתוך מלפפון. לאחר כמה דקות של שתיקה הילדים נכנסו גם הם למטבח, אך להפתעתי גם הם לא אמרו כלום. רק שתקו וחיכו שהאוכל יהיה מוכן.
בנסיעה לעבודה לא היה לי מצב רוח במיוחד, הרגשתי די מיותר.
כשהגעתי לעבודה הייתי בטוח שהמצב ימשיך ככה, אבל אז פגשתי את המזכירה שלי במשרד והיא ישבה על השולחן עם בלונים, ״מזל טוב בוס״ היא איחלה לי.
עבדתי במשרד עד הצהריים ולפתע שמעתי נקישה בדלת והמזכירה שלי הציצה ואמרה, ״תסתכל איזה יום נפלא בחוץ ולך יש יום הולדת. מה דעתך שנצא לצהריים רק אתה ואני?״ היא אמרה כשחיוך מרמז עולה על שפתיה.
אני מהסס כמה שניות וחושב מה יקרה עם אשתי, איך היא תגיב? אבל מפני שזה יום ההולדת שלי חשבתי לתת לעצמי להינות קצת.
יצאנו לארוחת הצהריים, לא הלכנו למקום רגיל וזול, אלא למסעדה קטנה ויקרה מחוץ לעיר. שתינו כמה כוסיות שמפנייה ונהנו מאוד מהארוחה.
בדרכנו חזרה למשרד אמרה המזכירה, ״אנחנו חייבים לחזור למשרד?״ מה דעתך שניגש לדירתי ונשתה עוד כוס שמפנייה אחת? אחרי הכל זה יום ההולדת שלך״ היא אמרה.
ואני רק הנהנתי.
הלכנו לדירתה שתינו משקה נוסף, ואני הצתתי לעצמי סיגריה. בעודי מעשן את הסיגריה פנתה אליי בקול מגרה ואמרה, ״אני חושבת שאלך לחדר השינה להחליף בגדים למשהו קל יותר ואוורירי.״
״בבקשה״ אמרתי והרגשתי את הסומק בלחיי.
מאחר שלא הבעתי התנגדות, היא נכנסה לחדר השינה ולאחר כעשר דקות היא יצאה משם עם עוגת יום הולדת ענקית ואחריה הופיעו שם אישתי והילדים, ששרו יום הולדת שמח ואני ישבתי על הספה עם גרביים בלבד, כששאר הבגדים זרוקים על הרצפה.
הבנת? XD
תגובות (23)
זה די הזוי…
אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות =^-^=
שיהיה לנו בהצלחה…
חחחח שיהיה בהצלחה ^^
אני מניח שלילדים תהייה בעית עיוורון חמורה מאוד , מאוד מאוד , אבל אין לי מושג גם כן אם ליבכות על הילדים או על הגרביים שנאלצו ליראות את זה , ואו ליצחוק על הבוס . אין לי מושג , כניראה משהוא בין בכי לצחוק
חיחיחי צחקתי בקול רם.
חיחיחיחי בהצלחה!
חחחח, כן אה?
יאללה שיהיה לי בהצלחה XD
רשמת לי ״כן, אה?״ או להביציה?
הביצה**
תודה ^^
לביצה.
לך כתבתי תודה בתגובה האחרונה
הילדים המיסכנים , תגידי לי שהם לבשו משקפי שמש עם יכולת צינזור?!
אני עם הביצה…
אמא שלהם ישר כיסתה להם את העיניים XD
זה פתרון טוב…
אני מניח שאחד מהם הציץ , החינוך לא טוב כל כך בימנו
אתה מאוד אופטימי…
חחח, אתה צודק לגמרי.
נו טוב , אני מניח שהם הלכו אחר כך לפסיכולוג
הם לגמרי צריכים את זה
אני מניחה שכולנו צריכים ללכת לפסיכולוג
אוף אני כל כך שונאת כרגע את העובדה שאני מדמיינת סיפור בזמן שאני קוראת :[
אוי, מסכנה… =(
את לא היחידה :/
אני מדמיינת רק אחרי שאני מסיימת לקרוא… אם אני רוצה.