תחרות סיפורים (קומדיה) הביצה
בס"ד
אני לא יודעת מה רוצים ממני!!
למה כל דבר צריך להיות כזה מסובך?!
אתם בטח לא מבינים על מה אני מדברת.
טוב, אז… העניין הוא ש…
פשוט רציתי לעשות מעשים טובים!
קורה לכם לפעמים שבא לכם לעשות מעשים טובים?
לי זה קרה אתמול.
אז פשוט יצאתי לרחוב וחיפשתי מעשים טובים.
אבל הם לא באו.
אז התחלתי לרוץ.
'אין זמן! עוד רגע יגמר היום ואני חייבת לעשות מעשים טובים!!'
'אלוקים! הצילו! מעשים טובים, איפה אתם???'
למה כל דבר צריך להיות כל כך מסובך?!
ילד אחד עבר לידי.
הוא שאל משהו!
כן, אני ממש בטוחה שהוא שאל משהו!!
השאלה היא רק:
מה הוא שאל???
אין דרך אחרת לברר:
-"סליחה, שאלת אותי משהו?"
-"כן, שאלתי אם את יכולה להעביר אותי את הכביש".
-"אוי, דבש, איזה מתוק אתה, אבל אני עסוקה עכשיו! אני מקווה שמישהו אחר יוכל להעביר אותך את הכביש, בסדר חמוד?"
המשכתי לרוץ. אם אני לא אמצא איזה מעשה טוב, אני אשתגע!
למה הוא היה צריך להפריע לי באמצע??? זה הרס לי את כל התנופה!
עכשיו צריך לצבור תאוצה מהתחלה.
נעמדתי באמצע הרחוב, ופשוט – צברתי תאוצה…
ואז עפתי כמו טיל ונפלתי ישר לתוך – – – ערימה של חצילים!!!
אוי לא!! לא ידעתי שאני בשוק!!!
איזה צרות! כמה עיכובים אפשר לסבול???
אנשים הם כאלה חסרי טאקט לפעמים שזה פשוט זוועה!
לאף אחד לא אכפת שאני ממהרת למעשים טובים!!
לא, הם רגועים, חיים את החיים שלהם, לא אכפת להם מאחרים,
לא אכפת להם להעמיד ערימה של חצילים מתחת לילדה שרצה לחפש מעשים טובים!
איזה זוועה!!! הדור של היום זה ממש לא הדור של הלילה!
אלוקים… יכול להיות שרודפים אחרי?
אני לא סתם שואלת. פשוט – חבורה של אנשים רצה ממש מאחורי עכשיו, וחבריה צורחים בזעם: "הילדה עם החולצה הסגולה הפכה את החצילים של ברכה!! אחריה!!!"
יכול להיות שהם מתכוונים אלי???
הו, לא, אני חייבת לברוח!!!
קרה לכם פעם שחבורה של שלושים איש מכל גווני הקשת רדפה אחריכם בצהרי היום בגלל שבטעות הפלתם לברכה את החצילים???
לי זה קרה!
ותאמינו לי, זה היה מפחיד!!
ואפילו לא היה לי זמן לברוח, כי מיהרתי לעשות מעשים טובים! קולטים את התיסכול???
אבל לא הייתה ברירה, כולם היו עלי, הייתי חייבת לברוח!
אז המשכתי לברוח.
ושאלתי את עצמי בדרך אם לילדה שרוצה לעשות מעשים טובים מגיע שירדפו אחריה שלושים איש כי ההחצילים של ברכה נפלו.
ולא הייתה לי תשובה, כי זאת בעצם שאלה רטורית, יודעים מה זה?
ברור שלא מגיע לה!!
איזה עולם אכזר וקר וחסר התחשבות!
בום! נתקעתי לתוך משהו. והמשהו הזה צרח.
יש רק דרך אחת לברר מה המשהו הזה.
הו לא, זה אני…
כלומר, קרה לכם פעם שנתקעתם במשהו ואז גיליתם שהמשהו הזה זה אתם?
לי זה קרה!!
ואז גיליתי שזאת הייתה מראה!
המראה הענקית בתוך החנות הענקית שלא ידעתי איך קוראים לה!!
ולא מספיק צרות היו לי כנראה עד אז, כי פקידה עם עיניים פקוחות לרווחה צעקה: "את לא מתביישת?! את יודעת כמה היא עלתה?! את צריכה לשלם עליה! זאת לא מראה רגילה!! זאת מראה שמראה לך את עצמך!!! את חייבת לשלם את הנזק העצום שגרמת!
אבל אני אמרתי: "מצטערת גברתי, אני ממהרת".
-"לאן את כל כך ממהרת, פושעת?"
-"לעשות מעשים טובים!", עניתי ,
לא קרה לך אף פעם שרצית לעשות מעשים טובים???"
הפקידה עמדה עם פה פעור לרווחה.
-"אה… לא זה לא קרה לי אף פעם", היא התוודתה.
-"אז לי זה קרה", עניתי.
לפחות כל הרודפים אחרי איבדו אותי.
ואז היה לי זמן לנשום קצת ולהרגע,
לפני שאצא בכוחות מחודשים למסע חיפוש מעשים טובים.
עד היום (מאתמול) לא מצאתי אפילו מעשה טוב אחד!!!
עולם אכזר!
תגובות (4)
משעשע למדי, יש כמה בדיחות ממש מוצלחות =)
בס"ד
תודה!!
איך שהחיים כ"כ פשוטים.
את כנראה לא מבינה על מה אני מדברת.
אז ככה…
קמתי בוקר אחד והחלטתי לעשות מעשים טובים.
ראיתי ילדה אחת רצה ורצה ורצה, התחלתי לרדוף אחריה לשאול אותה אולי אני יכולה לעזור לה.
ראיתי ילד אחד שביקש ממנה לחצות איתו את הכביש, משום מה היא המשיכה לרוץ, אז החצתי את הילד רת הכביש, אחד אפס לטובתי.
ואז היא טסה לה ישר לתוך ערימת החצילים של ברכה, כל החצילים התפזרו ואיזה שלושים חבר'ה התחילו לרדוף אחריה, וזאת במקום לעזור לברכה לאסוף את החצילים. שתים אפס לטובתי.
היא כל כך הודתה לי על העזרה שלי, שהיא העניקה לי חציל גדול.
האמת לא היה לי מה לעשות עם החציל, אז קלעתי אותה הישר על ראשה של הילדה החצופה, אבל מרוב בהלתה היא אפילו לא הררגישה בזה, אבל לפחות צבע ראשה תאם כעת את צבע חולצתה הסגולה. אז הנה עוד עוד מעשה טוב שלוש אפס לטובתי.
מאז רציתי להודות לאותה הילדה על שזיכתה אותי בכל כך הרבה מעשים טובים ביום אחד, אבל מעולם לא פגשתי אותה יותר.
אבל עכשיו תודה תודה תודה
בס"ד
חחחח….
תודה על התגובה:)
לילה טוב!!