תחרות סיפורים מיוחדת
אני רוצה לפתוח תחרות סיפורים.
הסיפור שאתם צריכים לכתוב צריך להיות סיפור על מישהו או משהו חשוב בשבילכם, זה יכול להיות קרוב משפחה,חבר, מפורסם ,חפץ, חיית מחמד וכו'.
את הסיפורים אתם צריכים לשלוח לכתובת המייל שלי- noalovejb62gmail.com, ואת הסיפור שאני יבחר אני יעלה מהפרופיל שלי עם קרדיט מלא לכותב של הסיפור ופרטים עליו ועל הפרופיל שלו באתר.
הסיפור המנצח יבחר לפני הקריטריונים הבאים:
1.שגיאות כתיב,
2.שפה-מילים גבוהות,
3.רמת הבנה,
4.איזה רגשות הוא מעורר בי.
בנוסף לסיפור שתשלחו למייל שלי תמלאו את את הפרטים הבאים:
1.השם שלכם באתר,
2.ספר אהוב (סתם כי זה מעניין אותי) *לא חובה*
3. קצת רקע עליכם- דברים מיוחדים עליכם,דברים שאתם אוהבים לעשות וכו' *לא חובה*.
4. איזה ז'נר של סיפורים אתם אוהבים לכתוב.
התחרות נמשכת עד יום ראשון בשעה 19:00, והסיפור המנצח יעלה יום למחרת כנראה.
תגובות (10)
למה אתם לא מבאים יותר זמן?
יש משתמשים דתיים באתר, וזה ממש חוסר התחשבות וקבלה של האחר.
יש מחר את כל היום וביום ראשון את כל היום, זה לא צריך להיות סיפור ארוך זה יכול להיות פסקה אחת של כמה שורות אני לא שופטת על פי האורך ואני חושבת שביומיים אפשרי בהחלט לכתוב קטע טוב.
יש לי מתכונת ביום ראשון.
יום שישי מנקים את הבית לשבת.
שבת נחים(לומדים למתכונת)
ראשון אני צריכה להגיש את הסיפור לתחרות של רועי.
וזה ממש חבל להפסיד תחרות בגלל עומס.
אם את יכולה תדכי את מועד ההגשה ליום שני
אם לא אני אשמח להשתתף בתקווה וא י יצליח לעמוד בקצב
אני צריכה ללמוד למבחנים ויש לי עומס מטורף וביום שני אני צריכה לבדוק את הסיפורים שיגישו, אבל בסדר אני דוחה את מועד ההגשה עד יום שני ב19:00 פשוט מיום שישי ובערך עוד חודש אחרי לא יהיה לי זמן לבדוק לכם.
#תדחי
שם: yuki
ז׳אנר: יואי
ספר: אומן השיר
קצת עלי:(זה ההכרות שלי באתר)
היי, אני "יוקי".
אני בת 16 וקוראים לי עדי.
(איזה מזל שהשם שלי כל כך מפורסם, אין בעיה לכתוב אותו באינטרנט).
אני כותבת מכיתה ב'.
אם כי הסיפורים שלי עד כיתה ז` היו בלתי קראים ומפרכים עד ייאוש.
מאז כיתה ו אני ממציאה סיפור חדש בראש כל שנה, אבל עד עכשיו התחלתי רק את "אני לא מת" ואת ליאנדרו שכתוב כל כך רע שלא נעים לי להסתכל על זה בעצמי.
אני בוחרת לספר לכם מה עבר עלי כשהמצאתי. את: "אני לא מת"
בדרך כלל ההיתי משתעשת ברעיון חצי יום, יום, לא יותר. וחוזרת לסיפור של ליאנדרו.
אבל כשהמצאתי לראשונה את שחר הוא לא יצא לי מהראש יותר משלוש ימים.
בהתחלה פחדתי והרגשתי כאילו אני לא שולטת בעצמי, רצתי לחזור לליאנדרו, ולשלוט בדבר היחיד ששלטתי אז, בדימיון.
אבל אז…
התחלתי לנסות לכתוב אותו. מחברות על מחברות משורבטות במעמץ, מלאות שגיות קשות, ניזנחו לבסוף לטובת ליאנדרו.
כבר האמנתי שאני לא יחזור יותר "לאני לא מת". אבל השנה…
חברה שלי קראה את הטיוטה האחרונה שכתבתי, ועודדה אותי להמשיך.
בעקוות התערבותה התחלתי לשתף את חברותי לחדר בסיפור המתרקם.
אני מקווה, שהאתר הזה יתן לי תמיכה להמשיך ולסים את הסיפור הזה כמו שחלמתי מאז כיתה וי
יוקי
אני יכתוב לך מחר זה בסדר?
כן זה סבבה עד יום שני ב19:00
היי. אנחנו רק שניים?
כן עוד לא שלחו לי חוץ מכם משום מה.-.