שתי דרכים למוות

היה זה יום אפרורי כבר שבוע שיורד גשם ללא הפסקה, הצלצול נשמע מבית הספר וכל הילדים מייד "ברחו" מהכיתה, כולם יצאו עם המטריות, חלק חיכו להסעה וחלק להורים שייקחו אותם לבית, פתאום צעק ג'יימס היי תראו זה "הילד -המוזר", שם שם על הגג, מה אתה עושה שם צעק ברט' בבהלה, לא עבר חמש שניות, והילד קפץ והתרסק על הקרקע, כשכל הילדים והצוות בהיסטריה תזעיקו אמבולנס, אבל כשראו את הילד – גוש בשר מדומם, הבינו שהוא וודאי מת, קריאות וצרחות נשמעו מכל עבר, המורים התרכזו בלהרחיק את הילדים המבוהלים, בעוד כשגשם כבד נופל מהשמיים.
קצת לפני כן..
טום נכנס לבית, כל הסלון מבולגן עם ריח חזק של אלכוהול, הטלוויזיה דלוקה על ערוץ המוזיקה, אמא של טום ישבה על הספה כשכולה מסוממת, היי אמא אמר טום בעודו עולה לחדר שלו ושל אחיו הקטן, טום פתח את הדלת, ומייד מייק אחיו הקטן, קפץ עליו יומלדת שמח טום, הכנתי לך מתנה, טום חיבק אותו תודה רבה מייק, מייק הביא לו דף שבו שניהם מצוירים, טום חייך ואמר גם אני הבאתי לך מתנה והוציא מכיסו קופסה עטופה, מייק פתח את העטיפה בהתרגשות ומצא עט שחרוט עליו: "למייק הגיבור מטום", איך היה היום בבית ספר שאל טום, מייק נאנח ושתק.. ואז התפרץ בבכי, שוב כולם בכיתה קראו לי "לוזר", טום אמר לו אתה יודע אתה באמת לוזר, מייק כבר התבלבל, אבל לא רק אתה גם אני "לוזר", טוב עכשיו מייק ממש התבלבל, אבל טום הסביר: להיות "לוזר" זה להיות שונה, שונה משמעותו הוא להיות מיוחד, כל הגדולים היו שונים, וזה מה שעשה אותם מיוחדים אמרת לי שלמדתם על איינשטיין אתה יודע שגם לו היו קוראים שונה ומוזר. רגע אז בגלל זה אין לך חברים שאל מייק, טום אמר לו מה פתאום יש לי חברים, אתה החבר שלי, החבר הכי טוב שלי, וחוץ מזה יש לי חברים, ושניהם התחילו לצחוק.
טום לא היה רק אח גדול בשביל מייק, אלא גם אמא ואבא שלא היו לו, בכיתה היו לועגים על מייק על זה שאין לו אבא, ואמא שלו שתיינית, אבל תמיד טום היה שם בשבילו.
עד שיום אחד.. מייק קפץ מגג בית הספר, ונטש את העולם.
שבוע לא קל עבר על בית הספר, אבל מי שלקח את זה יותר מכולם היה זה טום, טום שהיה מוכר כבחור המצטיין של כיתה יא', החל לרדת בלימודים, אבל צוות בית הספר לא שפטו אותו, מנהל בית הספר לקח אותו לשיחה, טום רק הסתכל עליו ולא הוציא מילה, לפתע נשמעה צרחה האאאא לאאא זה ג'יימס, המנהל זינק ממקומו לחלון וראה את.. את ג'יימס זרוק על הקרקע, או לפחות מה שנשאר ממנו.. כולם הספידו אותו באותו לילה, כנראה לא יכל לסבול את הצער על האובדן של מייק, טום לא היה שם באותו "ליל הספד" הוא היה בחדרו מסוגר, אמא שלו היתה כל כך מסוממת שבכלל לא ידעה ששכלה את מייק, טום החל לשבור דברים בחדר ולתת בוקסים לקיר עד שידיו רעדו, פתאום הוא ראה את העט שנתן למייק, אבל היה דבוק עליו פתק, טום התכופף והרים את זה, הוא קרא את הפתק והתחיל לרעוד, היה כתוב שם "תעשה את זה מייק", טום העביר את ידו על פניו, והבין שמישהו גרם לכך שמייק יקפוץ מהגג, רגע אז גם ג'יימס.., טום הבין שהוא לבד בעסק הזה הרי אף אחד לא יאמין לו, תחשוב תחשוב אמר טום, ואז נזכר שיש לג'יימס אחות, שהיא בכיתה שלו "בל", טום חיכה כמה ימים עד שבל תחזור לבית הספר, וכשהיא חזרה הוא פנה אליה בהפסקה, כל הילדים הסתכלו עליהם ברחמים, אלו שני האחים השכולים החלו ללחוש, טום אמר לבל שנראה לו שג'יימס לא קפץ בכוונה, בל הסתכלה עליו במבט זעוף אתה לא מתבייש, ג'יימס קפץ בגלל מייק, ואתה רוצה לחפות עליו, ומייד קמה והלכה בכעס, רגע חכי אני יכול להוכיח לך, בל עצרה והסתובבה באיטיות נו.. טום הראה לה את הפתק, בל הסתכלה, אתה לא רציני זה ההוכחה שלך "מייק תעשה את זה", היא זרקה את הפתק והלכה בזעף, יום למחרת בל נכנסה לכיתה והסתכלה ישר על טום כשכולה חיוורת, טום הבין שמשהו קרה, בל שלחה לטום פתק "נראה לי שצדקת", ההפסקה הגיע ומייד טום הגיע לבל, העיניים של בל האדימו היא הביאה לו פתק תסתכל, הוא קרא והחוויר, בל אמרה לו שהיא מצאה את זה בילקוט של ג'יימס, היה כתוב שם "תעשה את זה ג'יימס", הם נפגשו אחרי הלימודים בפארק, והתחילו לחשוב מי זה יכול להיות, זה היה נראה שטום רצה להגיד משהו, מה, מה רצית להגיד הפצירה בל, טום אמר שהמנהל היה מקורב למייק, הוא היה כמו פסיכולוג בשבילו, בל גמגמה גם בבג'יימס הוא היה ממטפל, צריך ראיות אמרה בל, טום נאנח זה יהיה קשה, המנהל היה איתי באותו רגע שג'יימס קפץ, אבל אבל.. אבל מה צעקה בל, אבל זה היה נראה כשהוא ישב איתי שהוא מחכה למשהו, אני בטוח בזה, הם התחילו לעקוב אחרי המנהל בבית הספר, ואכן התנהגותו היתה מוזרה, ולאחר שלושה ימים קרה שוב אסון, קייט' מכיתה ח' התאבדה, רק שהפעם לא בשטח בית הספר, התאבדותה היה בבית שלה, היא חתכה לעצמה את הוורידים, כולם הכירו את קייט' כילדה דיכאונית, זה לא היה קל לתלמידי בית הספר זה כבר המוות הטראגי השלישי שהם סופגים, חלק מההורים העבירו את ילדיהם מבית הספר, טום ובל החלו לבדוק וגילו שהמנהל היה מטפל בקייט', אבל לפתע הגיע שלשה רכבי משטרה, חמישה שוטרים יצאו ישר למשרד המנהל ועצרו אותו, הסתבר שהמנהל היה אחראי לכל ההתאבדויות דרך איומים ומניפולציות, כל זה התגלה דרך היומן של מייק שנמצא בבית של המנהל, היה כתוב שם "אני יהיה חייב לקפוץ אחרת טום גם ימות". אחרי שכל זה נגמר טום ובל עלו לגג בית הספר, טום החזיק בידה של בל ואמר לה: בל אני יכול לספר לך משהו בל הנהנה בראשה, וטום החל לספר את יודעת יש לי זיכרון אחד מאבא שלי, הייתי בן שמונה ואבא שלי קנה לי מהשוק שקית עם חמשה תפוחים, כשהגיע הבוקר התפוחים התרקבו והתחלתי לבכות, אבא שלי הסביר לי כנראה היה תפוח אחד רקוב היינו צריכים לזרוק אותו, אבל עכשיו כבר מאוחר מדי. זהו זה הסיפור סיים טום, בל חייכה אבל טום מייד דחף אותה אל מותה, כשהוא מסתובב ואומר "אף פעם לא מאוחר מדי…."