ריצה||תחרות הסיפורים של גל :)

הריצה סחטה את כוחותי,למרות שהייתי אצנית טובה,אך כבר הייתי על הגבול והרגשתי שאם אני אמשיך ככה,אני אפול תוך כמה דקות. 
אבל אסור לי.אסור.אסור.אסור!
שמעתי אותו רץ מאחורי,מתנשם בכבדות, אבל הוא עדיין רץ. 
הרגשתי שבילי דמעות חוצים את פני המלוכלכות,אבל אפילו לא יכולתי למחות אותם מחשש שהוא יסיג אותי בשניה הזאת. 
יצאתי מהסמטה והגעתי לכביש.אורות של מכוניות חצו אותו ולי לא הייתה ברירה אלא לחצות אותו במהירות,בלי לעצור ולהביט ימינה ושמאלה-פשוט לחתוך!
׳על החיים ועל המוות׳ חשבתי לעצמי בקדרות ורצתי לכביש בעצימת עיניים. 
הרגשתי את המכוניות כלכך קרובות אלי, שהייתי בטוחה שאחת מהן תדרוס אותי. 
ווושששש!!!
וווששששש!!
ואז צפצוף חזק של מכונית וחריקה חזקה חרררייקקקקק!!
אבל אני לא שמתי לב לדבר,המשכתי לחצות את הכביש. 
ואז הגעתי לסוף,עשיתי את זה!
נעמדתי על קצה המדרכה והתקופפתי,מנסה לתפוס את נשימתי ולהחזיר אוויר לראותי המסכנות. 
ואז ידו תפסה אותי מאחורה באחיזת חנק. 
״לאא!״ צעקתי ודפקתי על ידו,מנסה להשתחרר. 
הייתי בטוחה שהוא לא יעבור את הכביש,או לפחות יידרס!
אבל הוא לא…דמעות נוספות זלגו מעיני. 
עצמתי עיניים והטתי את ראשי אחורה באיטיות,זה הסוף…