סיפור תחרותי פרק 1

שלום שמי לירון,
אני בן 4, יש לי עיניים ירוקות,כולם אומרים לי שאני ילד מיוחד כי שערי ג'ינג'י.
יש לי נמשים בכל הפנים,אני מחבב ילדה ששמה רינת.
שערה בצבע בלונד ,עינייה בצבע תכלת,היא פשוט מקסימה…
חבל שהיא מחבבת מישהו אחר.
היום שאלתי את "חברי הכי טוב", עם הוא רוצה לבוא אליי.
הוא ענה לא.
הייתי מופתע ,ממה שהוא אמר אחר כך!
הוא אמר שבאה אליו רינת.
אני כעסתי אליו, ואמרתי לו שהוא גנב לי את החברה (אבל ברור שהיא לא חברה שלי)
הוא פתח את הפה עד הריצפה.
צחקתי בלחש שהוא לא ישמע.
הוא שאל אותי משהו שלא יכולתי לענות לו.
הוא שאל אותי: עם אפשר פשוט ליום אחד לבלות איתה.
אני לא יכולתי לענות לו כי: היא בכלל לא חברה שלי ואני לא יכול לשלוט בה!!!
אז אמרתי לא: 3:
הוא התפוצץ מבכי.
לא רחמתי אליו אפילו לשנייה,כי רינת שלי,ואף אחד לא יבלה ולא יתקרב אלייה,אפילו חברי!
אבל אני כל כך רגיש, לא התאפקתי ועניתי לו כן.
אז הלכתי לרינת בלי אומץ, ניסיתי לשאול אותה שאלה, וכשהייתי באמצע של השאלה היא תקעה אותי.ולא יודע למה היא ענתה כן,ואז היא אמרה:ברור שאני יהיה ידידה שלך!
הייתי בהלם כי ידעתי שאנחנו עוד קטנים,שמתי לב שהיא הייתה משוגעת,אז פשוט אמרתי לה שלא את זה רציתי לשאול ,ואחרי המשפט אמרתי שלושה פעמים איכ.
היא הייתה מופתעת,אז כדי שהיא לא תיהיה עצובה, אמרתי לה שחבר שלי רוצה להיות ידיד שלך.
היא צחקה,שאלתי אותה למה היא צחקה?
היא ענתה שהיא יודעת שחבר שלי(שדרך אגב קוראים לו יותם)רוצה להיות ידיד שלה.
אני לא יכולתי להתאפק וצחקתי, בלחש אמרתי ובזילזול "פאדיחה ליותם".
לצערי היא שמעה אותי, ואני ידעתי שהיא תספר את זה ליותם, אז אני כבר ברחתי מהמקום.
למחרת הגעתי לגן, יותם עמד ליד השער עם הראש למטה.
התכופפתי לראות עם הוא כועס. נבהלתי הוא באמת כעס,ראו את האדים עולים מראשו.
אז אמרתי היי יותם, בגימגום, הוא אמר בקול צרוד היי חבר לעד….
אז ראיתי את היד שלום בקיוון לגרון שלי,ונחנקתי.
ראיתי את רינת.
צעקתי לה בקול צרוד: "הצילו" הצילו"

ההמשך יבוא!