סיפור לתחרות סיפורים של 🔥🔥
הזעם שטף אותי והכעס עיוור את עיניי, נשימותיי הפכו עמוקות אך אפילו הן לא הצליחו להרגיע אותי.
הרגשתי את אחיזתה האיתנה של קסנדרה בזרועי, היא ניסתה למנוע את זה ממני, היא ידעה שאני לא במצב להילחם.
קצוות אצבעותיה הלבינו כשהיא ניסתה למשוך אותי חזרה אחורנית. הערכתי את המאמץ שלה, באמת. אבל אפילו היא ידעה שהיא לא תצליח לרסן אותי. הכעס העצים את כוחי וגרם לי למשוך את ידי בחוזקה, אבל היא לא ויתרה, קסנדרה היא בהחלט ילדה עקשנית וחזקה…
למרות זאת, אני יותר.
זינקתי קדימה ושחררתי את זרועי, קסנדרה נפלה אחורנית מעוצמת ההדף וכל שערה הכהה התפרע.
עכשיו לא היה אף אחד שיעצור אותי!
לקחתי תנופה וזינקתי שוב. "אהה!!" קראתי בזמן שתפסתי בראשו ובעטתי בו בבירכי.
אבל הוא לא אחד שמוותר, הוא לקח ממני את כל מי שאהבתי מלבד קסנדרה. הוא תפס באחת מרגליי בידיים מכוסות בכפפות השחורות והמגואלות בדם, ומשך אותה חזק. לאחר מכן, הוא נעץ את מרפקו ברגלי המסובבת.
ניסיתי להיחלץ מזעמו של האיש בשחור, אבל הוא לא ויתר. "אחח!" צרחתי ועטפתי את רגלי הפצועה ברגע שהוא שחרר אותה.
"יא חתיכת…" התחלתי, לקחתי תנופה ברגל צולעת וניסיתי להתנגש בו; גם אני לא אחד שמוותר! הצלבתי את ידיי לצורת X ורצתי לעברו.
למזלו של האיש בברדס, הוא התחמק וגרם לי לנחות הרגל הפצועה שלי, "אהה!" ייללתי בקול ומיששתי את הקיר מאחורי – מבוי סתום.
האיש בברדס התקדם לעברי והושיט את ידו המוכתמת לסכין בצד חגורתו הכסופה.
נשמתי עמוק, יכול להיות שזאת תהיה נשימתי האחרונה.
האיש בשחור התקרב אליי, הסכין בהקה באור הירח כשקרבה אל המקום בו שוכן ליבי. "זה הסוף!" הוא קרא בקול מעוות.
פעימות ליבי האיצו וידיי רעדו. זהו זה? ככה אני עומד למות? כשהאיש בברדס עדיין חופשי?
כשיסיים איתי, מה הוא יעשה לקסנדרה? האם גם אותה הוא יחסל כשאני כבר לא אהיה כאן להגן עליה?
הסכין כבר החלה לקרוע את החולצה שלי.
המנוול עומד לעשות את זה לאט! אני עצמתי את עיניי, מתכונן לחדירת הסכין..
"זאת רק ההתחלה!" אני שמעתי לפתע את קולה של קסנדרה, והדמות קפאה במקומה.
אני פקחתי עין אחת, ואז את השניה. סכין בצבץ מחזהו של האיש בשחור. ידו הפכה רפויה וברגע של הגיון אני חטפתי את הסכין ממנו.
מאחורי הדמות הופיע ראש קטן בעל שיער כהה ופרוע.
"קסנדרה!" קראתי והתרוממתי אליה.
"ב-ברוק…"היא רעדה. "א-אני הרגתי אותו…" עיניה פעורות מהלם.
חיוך נפרש על פניי, "את הצלת אותי!"
חיבקתי אותה חזק והשלכתי את הסכין אל הארץ. אנחנו חופשיים סוף סוף! "תודה,"
תגובות (6)
ואוו !😊
ממש אהבתי את הסיפור, הוא עניין אותי מאוד, הכתיבה שלך נהדרת.
במשך כל הזמן שקראתי הייתי במתח, והסוף השאיר לי טעם של עוד.
את הולכת להמשיך את הסיפור? אם כן אני בטוח הולכת לקרוא אותו!!😍
תודה רבה על התגובה! 😁
אני אשמח להמשיך את הסיפור! – גם שלא במסגרת תחרות הסיפורים…
אגב, הוא לתחרות הסיפורים של 🔥🔥, ממליצה לך להשתתף (במיוחד עם כישרון הכתיבה המדהים שלך!)
סיפור מתאים בהחלט לתחרות!
יופי! אני שמחה, תודה! D:
הכתיבה אכן משובחת.
לסיפור אין שם, אין התחלה, והסיום פתוח מדיי.
האקשן נהדר. אפשר ממש 'לראות' את מהלכי הקרב.
את הפנטזיה החמצתי. או שהיא תגיע בהמשך?
בקיצור – את ההמשך, ומהר!
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
תודה! :)
על ההמשך אני עוד עובדת, ומקווה שתהיה בה כמות גדולה יותר של פנטזיה…
ולגבי השם, אין לי כל כך רעיונות… אז אם למישהו יש הוא מוזמן לכתוב כאן בתגובות :)