נעלי הבית של האישה השמנה

לפני כמה חודשים זה קרה: הגיעה אישה כל כך שמנה שהיו בה מפלים של מים לתוך פתח תקווה. לאישה קראו טיטי רוזנטיסט. טיטי התלבטה אם לקנות נעליים שהייתה ממש צריכה, או לחכות לסוף החודש, שבו יהיה לה קצת כסף לחשבונות ולבזבוזים. טיטי עבדה במשרד שידוכים שבו גברים ונשים יכולים לשדך ביניהם. עבר שבוע, וטיטי בכתה, היא בכתה מכיוון שלא נשאר בארץ אף מקום, או בפארקים גבר מתאים בשבילה. היא רצתה לנסוע אל פארק רעננה, אך לצערה הדלק אזל, והיא לא יכלה לצאת, כי לא היה ברשותה מספיק כסף לדלק. למזלה היה לה אינטרנט, והיא גלשה במחשב. היא חיפשה לעצמה שידוך מתאים בינה לבין גבר יפה תואר עם השכלה וכמובן עם כסף. ופתאום, היא גלשה במחשב לאתר של נעליים וראתה את נעלי הבית הכי נוצצות, מבריקות ויפות שראתה אי פעם. במחשב טיטי ראתה שיש רק שני נעלי בית כאלו, אך הבעיה הגדולה והענקית היא שנעלי הבית עולים בערך עשרת אלפים שקלים (10,000 ש"ח) במזומן ולא בצ'ק או בכרטיסי אשראי. טיטי בכתה ונשבעה שהיא תעשה הכל בשביל נעלי הבית האלו, ואמרה שזה יהיה עוד השבוע הזה. היא צלצלה לחנות ושם אמרה שישמרו לה על נעלי הבית, והתחילה לעבוד קשה.
עבר כמעט שבוע, וטיטי עבדה במלוא המרץ, ואמרה שהיא לא תנוח ולא תישן עד שנעלי הבית יהיו ברשותה. היא התפטרה מעבודתה הישנה, ונמצאה בשבילה עבודה חדשה ומיוחדת בחנות ריצה, ששם לא נחים לרגע..
עבר עוד יותר משבוע, וטיטי התעייפה עד מאוד, ולא יכלה להמשיכה, עד שנרדמה באמצע החנות, ועוד באור יום.
כשמנהל החנות ראה את טיטי נוחרת הוא העיר אותה בצרחות ופיטר אותה ושלח אותה הביתה.
לטיטי לא נשאר יותר במה לעבוד, והיא חשבה שאולי כדאי שהיא תבקש כסף מאימא שלה שאפילו לא רוצה שהיא תבוא לגור איתה. אבל טיטי לא ויתרה על העבודה, וכמעט הרגה את המחשב, אבל לבסוף מצאה את עבודה בחנות תינוקות, כי לא הייתה לה ברירה. טיטי התקשרה לבעל החנות כדי לבקש ראיון עבודה, והיא לא האמינה שאמרו לה כן. היא התרגשה וכמעט בכתה, והתכוננה אל הראיון. עבר שבועיים, וטיטי נסעה באוטובוס אל ראיון העבודה שבעכו. כאשר הגיעה, טיטי מיד רצה אל דלת המנהל. היא דפקה בדלת, ובשנייה שהיא פתחה את הדלת, התרסקה ונפלה, ומיד נשלחה באמבולנס אל בית החולים. מנהל בית החולים אמר שעוד לא ראה דבר כזה שאישה שמנה פותחת דלת ומתרסקת. הוא חשב שזה בגלל העודף משקל אך הופתע וידע שזה בגלל ההתרגשות. טיטי נאלצה להישאר עם אינפוזיה ללא מקלחת שבוע, וגם נאלצה להישאר בבית החולים שנה שלמה. טיטי פצחה בדמעות ארוכות כאלו שלא יכלו להפסיק. אף אחד לא רצה לבוא אליה, ואפילו מגישת האוכל של בית החולים פחדה שאם תיתן לה אוכל היא תשמין יותר ויותר, ולא תצליח לצאת מבית החולים, אז היא לא נתנה לה. וטיטי נשארה לבד, ואפילו לא יכלה לקנות לעצמה נעליים. עד שפתאום אימא שלה הגיעה כי לא הייתה לה ברירה. טיטי שמחה עד מאוד, עד שבטעות יצא לה פיפי במכנסיים. טיטי שאלה את אימה למה היא הגיעה, ואימה ענתה לה שהיה לה קשה לראות את ביתה בבית החולים שוכבת ולא מסוגלת לזוז. טיטי ניסתה לחבק את אימה, אך לא יכלה אבל היא ידעה שאימה אוהבת אותה.
אימה לא רצתה לספר לטיטי אך לא יכלה להתאפק, וגילתה לה שקנתה בשבילה את נעלי הבית שחלמה עליהן. טיטי התרגשה בטירוף, ולא ידעה איך להחזיר לאימה טובה, אבל אימה אמרה לה: "מתוקה יקרה שלי, את המתנה הכי יפה ויקרה ולא הייתי מחליפה אותך אף פעם, וגם לא בעד טריליארד דולרים ו/או שקלים!!!!!

הסוף!!