חתול שחור.

~פרק 2 -הפלא-
בשורות שלידה היא ראתה קברים שעליהם רשומים דברים מזלזלים "כאן קבור אידיוט "
"כאן קבור אדם שלא מגיע לו לחיות " .
בלי לחשוב פעמיים היא צעקה את זה אפילו שלא היה לה כוח לזה והיא לא באמת חשבה אפילו לפני שהיא אמרה את זה . : "אני לא עושה את זה !!! "
כולם הסתובבו אליה לפחות כל מי ששמה את זה נשמעו הרבה לחישות ואז בא אליה אחד האחראים
"מה אמרת עכשיו ? " הוא הסתכל עליה במבט זועם.
"אתה שמעת מה אני אמרתי ואין לי בעיה להגיד את זה שוב ! אני לא עושה את זה ממש לא ! " אמרה חלום זה היה ניראה כאילו בעיניה החומות בוערת אש שעכשיו פשוט תצא מהעיניים שלה ותפגע בכל מי שלידה .
"איך את מעיזה ? רואים עלייך שעברת היום עונש כלשהו את רוצה לקבל עוד אחד כזה ? אני רואה שאת ממש רוצה שיהרגו ואתך מה ?" הוא אמר ברצינות ובכעס אך כל אלה שהסתכלו ידעו שהייתה גם פליאה עמוק בתוכו .
"כי יודע מה ? נמאס לי! אתם לא נותנים פה לאף אחד מספיק אוכל ! עושים לנו טובה בזה שאתם מוציאים אותנו פעם אחת בשנה החוצה כמתנת יום הולדת שלפי דעתי זאת מתנה עלובה ביותר !
אתם נותנים לנו לעבוד פה בעבודות לא נורמליות ו…. " אמרה חלום בעצבנות אבל בעצם אז היא קלטה שכולם מסתכלים עליה ושהיא לא עושה עכשיו את המעשה הנכון ועוד יותר גרוע היא הולכת להסתבך בצרות צרורות היא השתתקה בבת אחת .
"לא רצית להגיד עוד משהו ?! " הוא הסתכל עליה במבט זועם .
"אמרתי כבר את כל מה שרציתי . אתה רוצה שאני אוסיף עוד משהו כי אין לי בעיה ." אמרה חלום כי היא ידעה שהיא הסתבכה מספיק ושום דבר שהיא תגיד עכשיו לא יציל אותה .
"היום ב00:00 אני רוצה לראות אותך במשרד של האחראי זה מובן לך ? " אמר הסוהר
"מובן מאוד , רק תביא איתך עוגה כי בדיוק היום הולדת שלי מתחיל מחר " אמרה חלום .
זה היה ניראה כאילו הוא יודע משהו שהיא לא יודעת . האסירים החזירו אותה לתא אבל לא השיחה היא זאת שהפריעה לה אלא בעצם ההתנהגות של הסוהרים הם לא הוציאו מילה אחת מהפה שלהם .
היא ציפתה לתגובה של כמה שהיא לא בסדר וכמה שהיא חסרת כבוד ועוד דברים כאלה ובעצם נכון שכמעט אף אחד לא עושה דברים כאלה לפחות לא כשהוא נמצא בבית כלא אבל, לא יכול להיות שהם היו בשוק עד כדי כך ובמיוחד למצב שהם לא הגיבו לה או הרביצו לה .
ובעצם , למה הם לא הביאו את יצורי הצל בשביל שיתעללו בה קצת . זה היה יכול להיות עונש מתאים אומנם קצת וותרני מצד הכלא אבל טוב היא סך הכל בת חמש עשרה ואם הם רצו להיפטר ממנה למה הם לא עשו את זה עכשיו .
המוח של חלום התפוצץ מרוב מיליון מחשבות והגוף שלה התפוצץ מכאבים .
היא שכבה על הרצפה הקרה וחיכתה שהשעה 00:00 תגיע אבל היא ידעה שעוד יש זמן . תמיד כשהיא רוצה שיגיע משהו זה לא מגיע . עוד כמה שעות יש לה יומולדת ! והיא תהיה בת חמש עשרה סוף סוף ,היא תמיד עיגלה את הגיל שלה ככה שהיא תראה גדולה יותר אבל עכשיו היא באמת תהיה בת חמש עשרה . חיוך נמרח על פניה ואז במהירות רבה הוא נמחק .
ואם בעצם הם היו שקטים רק בגלל שהם ריחמו עליה בגלל שאולי הם הולכים להוציא אותי להורג?
אבל זה לא הגיוני לסוהרים האלה לא אכפת מאף אחד .
הזמן עבר ועבר לפעמים המחשבות שלה ברחו ולא חשבו והתעמקו דווקא בנושא שהיא צריכה להתעמק בו אבל , אולי בעצם עדיף לא לחשוב על זה ? ורק לשמוח מזה שיש לה יום הולדת שזה יום מיוחד בשבילה .
היא נעמדה והסתכלה בחתיכת המראה הקטנה שהייתה על הרצפה .
תמיד היא הייתה רואה בה ילדה עלובה עם שיער חום ארוך, עיניים חומות, מלוכלכת רזה, אחת שלא יצא ממנה כלום והיא גם לא ניראת טוב בנוסף להכל .
היום היא ראתה ילדה עם שיער חום ארוך , עיניים חומות , מלוכלכת , רזה ועדיין אחת שלא ניראת טוב אבל , מישהי שכן יצא ממנה משהו .
השעות חלפו להן , למישהו במהירות , למישהו באיטיות ויש כאלה שפשוט הזמן עבר להם .
סוהרים רבים התקרבו לתא של חלום
והיא ידעה שהרגע שיכריע את החיים שלה הגיע .