חץ,עיניים, חושך. (לתחרות הכתיבה של OTDS
החץ נורה, מפלח את האוויר וננעץ בדיוק רב בליבו. הבזק עיניים ירוקות צלולות, מפל תלתלים שחורים.
דמותה של הקשתית מרצדת מולו, ועולמו מחשיך.
החץ נורה, מפלח את האוויר וננעץ בדיוק רב בליבו. הבזק עיניים ירוקות צלולות, מפל תלתלים שחורים.
דמותה של הקשתית מרצדת מולו, ועולמו מחשיך.
תגובות (7)
קטע יפה וכתוב נהדר…
יפה מאד, ממש מרגיש כמו סצנה בסרט. זו הצלחה לממש את הרגע כל כך טוב, כל הכבוד
הכתיבה טובה וממוקדת, בהחלט מרגיש כמו שכתבה לסמ, כמו סצנה מסרט. מה שכן, אמרתי מפורשות בהוראות שיש לכתוב על נושא שנוגע בכם באופן אישי או שנחשב כאוב עבורכם. לא הרגשתי שום ביטוי לזה כאן, ולכן גם לא הצלחתי להתחבר רגשית. מוות כשלעצמו לא מרגש בעיניי
תיאור רגע מסוים בעקבות רצף פעולות.
ואז המוות בסוף.
זה היה יכול להיות טוב אם היה חיבור רגשי לדמות שמתה לפני הסיפור עם שלושת המשפטים.
כך, הפשטות של המוות בעקבות רצף פעולות היה פוגע רגשית יותר כקורא.
אבל אני מת על הכתיבה שהיא ממש מדויקת :)
החיבור הרגשי הוא בחץ. חץ וקשת זה דבר שאני מאוד אוהבת ומאוד נוגע בי ולחשוב שהכלי היפה הזה נוצר רק בשביל להרוג מכאיב לי, ומכאיב לי עוד יותר שאני בהחלט מסוגלת להרוג בעזרת זה וזה לא מזיז לי….
לא חשבתי על זה כך.
זה משנה את הפרספקטיבה… יפה!
מסכימה בהחלט עם התגובות פה!^
קצר, תמציתי ומקסים. מתאר בבירור את מה שקרה