ה-מפתח\תחרות כתיבה

רוני הביטה בידה. היה זה מפתח קטן ובוהק שזהר באור הפלורסנט כשרוני הזיזה אותו מצד לצד כדי לבחון אותו מכל הזויות. היא הורידה את ידה והסתכלה סביב,היא הייתה במסדרון ארוך שנראה אין סופי ומשני צדדיו מאות על גבי מאות של דלתות. האיש שהביא לשם את רוני ונתן לה את המפתח אמר לה שתתייחס לזה כמו אל מבחן,מבחן שאם תיכשל בו התוצאות עלולות להיות הרסניות…האיש הסביר שהמפתח מתאים לדלת אחת ודלת אחת בלבד ושהוא יתפורר ברגע שרוני תשתמש בו. היה לה רק ניסיון אחד למצוא את הדלת האחת שתציל את חייה. היא לא ידעה מה יקרה אם תפתח את הדלת הלא-נכונה והייתה לה הרגשה חזקה,חזקה כל כך שהיא גרמה לרוני בחילה,שהיא גם לא רוצה לדעת.
רוני טיילה בין הדלתות,עוברת על פני כל דלת וחושבת "האם זאת ה-דלת?". לבסוף היא ניגשה לאחת הדלתות. היא הרגישה משיכה חזקה מעברה השני של הדלת והייתה כמעט בטוחה שזאת היא הדלת הנכונה,כמעט. היא הושיטה את ידה בהיסוס וקירבה את המפתח למנעול עוד 3 ס"מ…2…1 המפתח ננעץ בחור המנעול ורוני סובבה אותו. היא הרגישה במפתח מתפורר בעודה אוחזת בו. הדלת נפתחה לרווחה ומעברה השני נגלה………………

מעברה השני של הדלת נגלה כלב בעל שלושה ראשים וטפרים חדים במיוחד שנראו קטלניים. הכלב נהם. רוני בחרה בדלת הלא-נכונה.
לא לא לא לא לא לא לא לא לא!!!!!! זה לא יכול להיות!! חשבה רוני לא לא לא אבל…אני הרגשתי….הדלת הזאת….לאאאא!!!
הכלב נהם שוב ורוני כבר איבדה תקווה. היא חשבה להילחם,להיאבק על חייה אבל נזכרה שהחפץ היחיד שהיה איתה במסדרון התפורר כשהדלת נפתחה. רוני התיישבה עם הגב לאחת הדלתות והחלה להתייפח. היא לא הספיקה לעבור לבכי וכבר הראש האמצעי של הכלב נשך אותה ואחריו שני הראשים האחרים. עד מהרה מה שהיה פעם רוני נהפך לגוש של בשר מרוטש ודם. כל כך הרבה דם. דם שהכתים באדום את הקיר הלבן,דם שהיה מפוזר בכל מקום. דם שפתח את כל שאר הדלתות וגילה אור שמש ודשא ירוק. דם.