אין שם(לתחרות סיפורי המלחמה של האתר)
הייתי חיילת בחיל האוויר, הקרקע הייתה שטוחה וחולית והשמיים אפורים, היו מליוני מטוסים וטנקים ואני הייתי על מטוסי בשמים, רחוק מאוד מהאדמה, לפתע הרגשתי רעידה במטוסי והחלטתי להנמיך את המטוס כך שאראה את האדמה אך נורה עלי משהו והרס את מטוסי, הודעתי בקשר
"נפגעתי, חוזרת נפגעתי" אך לא הייתה תגובה, ראיתי את האש מבעירה את המנועה שלי והתחלתי ליפול, לא מצאתי את המצנח אז הייתי חיבת לקפוץ מהמטוס בלעדיו, מתחתי היו טנקים ואחד החיילים שבפנים הבחין בי נופלת למותי, הוא יצא מיד מהטנק שלו וכל מה שאני זוכרת אחר כך זה שהוא חבש את רגלי שדיממה, הוא לקח אותי לתוך הטנק והתחיל לחזור לכיוון הבסיס, שאלתי אותו מה קורה כאן אבל הוא רק ענה
"זה בסדר, אני בצד שלך, תנוחי, נפגעת" כשהגענו לבסיס טיפלו בי וכמה שרציתי לחזור לשדה הקרב לא הסכימו לי, אמרתי תודה לאותו חייל והוא רק חייך אליי וחזר לשדה הקרב אך אני תמיד אזכור את שערו השחור והקצר ואת פניו הנחמדות, בלעדיו לא הייתי כאן היום לספר לכם את זה
תגובות (1)
ממש אהבתי