הפרויקט הגדול שלי!
אנשים, רובכם כותבים כאן טוב ממני.
אפילו ממש נפלא.
אני מתארת לעצמי שזה טיפשי לומר לכם שאני עכשיו בפרויקט של הוצאת ספר לאור, ולא עדיין לא שלחתי שום דבר לשם.
בעצם אני עוד לא יצרתי סיפור שלם, אבל הוא כן יהיה כזה אחרי שהתחיל אותו.
אני הזניח כמה סיפורים בהמשכים, בעצם אולי את כולם.
אבל יצירות כמו הקודמת שלי אני המשיך לעלות בלי תקלות.
אני רוצה לסיים את היצירה שלי עד יום הולדתי הבא, 12. (אני לא רוצה לכתוב מספר זה במילים) ואז כמובן לשלוח לידיעות ספרים או כנרת (או גרף צעיר)
אני כמובן מודעת לכך שהרמה שלי נמוכה, אבל אני התקן ואשפר כל הזמן, במיוחד אחרי שאסיים הכל. יש לי שגיאות כתיב, אני יודעת ואל תשאלו אותי על זה, אני יוצרת את השגיאות כשאני מתרגשת או יותר מדי לא.
אז בקיצור: בהצלחה לכולם בהצלחה לי ובהצלחה לספר שאכתוב.
תגובות (48)
בהצלחה!!!
גם אני בתהליך כזה…
אני מקווה-מקווה-מקווה שיקבלו את היצירה שלך. את כותבת מקסים!
בהצלחה!!!
אני בטוח\ה שתצליחי! אני אשמח לבקר את זה אם תרצי, אז ממש ממש בהצלחה!!!
בהצלחה!!!!
אגב…את אמרת שאת אפילו לא בת 12…
זה נראה די בעייתי…
אבל אני לא רוצה להתערב-בהצלחה לך!!
תודה!!! ואני יודעת שזה יהיה בעייתי *-* אבל העיקר שזה יתקבל-מקווה!!!
אני יודעת מאיפה רוב השגיאות שלך, לפי הסיפורים רוב שגיאותיך מאותו סוג.
אותיות אייתן, שמעת עליהן? כשמישהו בגוף ראשון מדבר, אני, אנחנו, כל הפעלים בעתיד מתחילים בא'.
אני אלך, לא ילך.
אני אבוא, לא יבוא.
אני אתקבל, לא התקבל.
ויש לך עוד דרך ארוכה בלהוציא לאור, ואני אומרת לך, לא משנה כמה תכתבי מצוין, עדיין יש לך מה ללמוד, והמוציאים לאור לא יתקנו את כל שגיאותיך, כך שאם את באמת רוצה להוציא ספר לאור את חייבת ללמוד עוד, אם לא תהיי סבלנית, ותהיי בטוחה שאת כותבת מצוין במאה אחוז, את יכולה לקבל "לא" מהחברות של ההוצאה לאור. אחרי ספר ארוך במיוחד.
אז אני רק אומרת שתחכי קצת יותר ותהיי בטוחה בעצמך יותר, לפני שאת מתכננת כל כך הרבה דברים.
אני מתכוונת לנסות רק בעוד כמה חודשים, עד אז אשתפר.
אני לא חושבת שזה בריא, מה שאת עושה.
ברצינות.
אני מניחה שאת רוצה להוציא ספר כדי להתפרסם, נכון? יש לך מוטיבציה חיצונית.
זה לא בריא.
את צריכה קודם כל לכתוב כדי למלא את הנשמה שלך.
אם המטרה שלך תהיה פרסום, דרך כתיבה או ריאליטי או כל דבר אחר… את לעולם לא תהי מאושרת.
בכל אופן שיהיה לך בהצלחה.
אם תרצי עזרה, אשמח לייעץ לך.
אני בעצמי התחלתי לכתוב סיפור בהמשכים בגילך, אבל בגלל חוסר רציפות וזמן, סיימתי אותו רק לאחר שנתיים. שלחתי אותו לא מזמן להוצאה לאור, ואני עדיין ממתינה לתשובה.
אני יודעת שגם אם התשובה תהיה שלילית, אני אהיה בסדר עם זה.
בקיצור, מאחלת לך רק טוב. תזהרי לא להזיק לעצמך נפשית בגלל הצהרות.
תתחילי פעלים שאת עושה בעתיד ב-א'. אני אעשה, אפסיק, אשנה, אתקן, אמשיך, אכתוב, אוציא ועוד (אני מודעת לכך שרוב המילים אינן מופיעות בקטע, אבל נתתי אותן כדוגמה).
בכל מקרה, אני גם רוצה להוציא איזה ספר שחשבתי עליו לאור, אבל אני לא חושבת שאסיים אותו לפני יום הולדתי הבא. בנוסף, אני רוצה ממש לשפר אותו אחרי שאסיים אותו. את השגיאות מתקנים במילא בהגהה – אבל עדיף שתעברי על הסיפור פעמים רבות לפני שאת שולחת אותו, כיוון שלא תמיד מקבלים סיפורים של אנשים היוצרים רושם של כתיבה שיטתית עם שגיאות כתיב (את לא ככה, אבל עדיין עדיף לבדוק שוב ושוב).
רק כדי שלא תתאכזבי, כדאי שתדע שהוצאת ספר לאור עולה הרבה כסף. לכן, תתכונני לכך נפשית.
בהצלחה!
אה, ושלרוב הם מסרבים. מאוד לרוב. הרבה לרוב.
וגם אלו שהם מסכימים לא תמיד מצליחים. אני פשוט לא רוצה שתתאכזבי מעצמך או משהו.
בהצלחה!
אבא שלי הציע לי לעשות את זה אבל ממש לא רציתי… אני לא מבינה ילדות שרוצות להוציא ספרים לאור.
גם לי ההורים הציעו, ואני לא מבינה בשביל מה. אי אפשר פשוט לבוא משום מקום ולפרסם.
בהצלחה בכל זאת
_ מלאך ספיר, בהצלחה!_
רייצ'ל, תקשיבי, הסיפורים שלך מעולים.
אם אבא שלך תומך בך זה עוד יותר טוב.
את מעולה. ואת תוציאי. וחוץ מזה, מה יש לך להפסיד?
אפשר להבין את זה. הבעיה היא, שפעמים מעטות מקבלים באמת ספרים של ילדות. כך ששיברון הלב גדול מדי. בגלל זה, אני מתכננת פשוט לכתוב את הסיפור שלי, ולעבוד עליו עד תאריך בלתי מוגדר בו אחליט שאני והסיפור מוכנים לזה.
בכל מקרה, תמיד טוב לאחל בהצלחה לאלו שמנסים :)
נראה…
בינתיים אני לא אוהבת את הרמה שלי
ואני מסכימה מאוד שאם לא יקבלו אותי אז אני אהיה ממש עצובה, ואני מעדיפה להימנע מזה.
ליזה, רוב הסופרים בעולם התחילו בכתיבת סתם סיפור והוציאו אותו, ומשם התפרסמו. את לא באה 'משום מקום'.
למעשה, אי אפשר הגיונית לבוא משום מקום. הרי תמיד את באה ממקום מסוים, ואין מקום שהוא אינו מקום, ולכן אי אפשר לבוא ממנו.
טוב, עכשיו אני סתם חופרת. לפעמים צריך להתעלם.
תודה.
אני לא עושה את זה למען הפרסום בלבד.
כבר מכיתה ב' כתבתי ולא חשבתי על זה בכלל.
אני פשוט חושבת שאני צריכה לנסות יותר.
אבל אם לומר את האמת אני כבר מתחילה לחשוב שזהו רק חלום רחוק אי שם,
הרי ניקול? תכתוב ספר?
למה לא?
אל תראי את זה בתור ספר.
תראי את זה בתור… סיפור משודרג בהמשכים.
תנסי לגדול אייתו…
הרי, כתיבה זה חופש נכון?
זה ביטוי עצמי לכל דבר!
למה שאת לא תכתבי? בהצלחה לך ניקול!
וטוב, אלוהים!
ההורים שלי יתמכו בזה רק אם הצליח באמת או שכל הפרחים יהיו ירוקים והשמיים צהובים.
להורים שלך אין אינטרס נגדך… אולי הם לא רוצים שתפגעי.
יש פרחים ירוקים!
ובסופת חול השמיים מצהיבים.
זהו, עכשיו כשפתרנו את זה – נשאר לך רק לכתוב.
אז ככה, לפעמים חלומות מתגשמים.
"הכל מתחיל מלמטה כמו הפרחים". הרצון שלך יפה ויש ספרים טובים מאוד שהסופרים שלהם התחילו לכתוב אותם בגיל צעיר.
אבל, לדעתי הכתיבה היא משהו אישי – פרטני. לדעתי השלב הזה של "אישי" הכרחי, ולא מתבססים על רצון כלשהו לפני שמסדרים את הדברים בפועל. אני מתכוונת לכך שהכתיבה צריכה לבוא כדבר אישי לא מתוך כוונת תחילה לפרסם. הפרסום זה שלב די מתקדם, קודם כל את צריכה להיות שלמה עם הכתיבה שלך, ולפי מה שכתבת בעצמך- את אומרת לא שלמה עם הכתיבה שלך. תנסי להישאר עם הרעיון כדבר אוטופי בלבד ואל תשימי אותו כמטרה, כך גם ייצא לך יותר טוב.
בהצלחה בכל אופן ^^
*את אומרת לא שלימה = את אומרת שאת לא שלימה.
תודה כולכם וכולכן.
אני החלטתי לנסות רק לכתוב, אחר כך אני נותנת לחברה שלי לקרוא ואם היא אומרת שזה כמו ספר אמיתי אני שולחת. (זה יקרה רק בשנה הבאה)
אני מודה לכל מי שמאמין שיש פרחים ירוקים, כי אני גם.
נו טוב, בהצלחה לכולם ולא משנה מה עושים.
אני מגלגלת נושא בראשי מקווה שהוא טוב.
הרי לך פרחים ירוקים:
זעזועית גדולה
שיבולת שועל נפוצה
לופית מצויה
ו… לא סיפרתי להורים שלי. הם יצחקו עלי..
זה מעליב אותי כי זו האמת, כך הם יעשו, אני מגלה להם אחרי שאכתוב הכל בצורה מושלמת, למרות שזה לא אפשרי.
התחלתי לכתוב עם חברות סיפור בכיתה ד', וכשסיפרתי לאימא שלי היא הייתה בטוחה שאני מתבדחת. היה ברור שאני טובה יותר מהן(לא בקטע של התנשאות…), ולימים היא מבינה את הרצון שלי לכתוב.
אם תשאלי אותה היום… היא תגיד שהיא הכי גאה בכתיבה שלי, יותר מהכול.
יותר מכל המאיות שלי, או מכל שאר התחביבים שלי.
אני בטוחה שיום אחד ההארה הזאת תגיע גם להורייך, כאשר הם יבינו שזאת אהבתך.
חחח מאיפה הוצאת אותם? בדקת עכשיו?
"מגדיר פרחי הבר בישראל לילדים ולנוער" זה מסודר לפי צבעים, אז פשוט כתבתי את שמותיהם של הפרחים בממש ירוקים (ולא אלו שהם סתם פלומתיים כאלה).
תודה שירושית.
אבל עד שזה יקרה… טוב אני אנסה לעשות משהו בנושא זה.
אוקי, זה מצחיק אותי משום מה. חתול ים.
חתול ים!
הנה אתרים שאם את רוצה את יכולה להיעזר בהם על-מנת לכתוב (את לא מוכרחה, רק אם את רוצה):
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=7532672
http://hportal.co.il/index.php?showtopic=45718&hl=
http://www.fxp.co.il/forumdisplay.php?f=2301
בהצלחה-בהצלחה-בהצלחה!!!
ואני אוהבת פרחים ירוקים.
בהצלחה! כל הכבוד על העשייה והאחריות. אני בטוחה שתצליחי.
כל הזמן סבתא שלי אומרת שאני אהיה סופרת שאני אהיה גדולה. אני חושבת שזה לא יקרה בחיים. אין לי את היכולת לכתוב ספר. אני לא מספיק טובה.
את כן! ואת יותר טובה ממני בזה!
תולעת ספרים, סיפורים מעניינים עם אתם כבר כאן אולי נכתוב את השלישיה שלא המשכנו שנים??!?!
אני לא אצליח.. זה בטוח.
כן!! מזמן לא המשכנו! תיכנסו לדף ^.^
יאיי :))
תודה מיכל.
והנה כמה עצות פרסום מליזה, שהייתה כותבת את זה הרבה יותר מוקדם אם לא היה לה שיעור תפירה:
– אם את לא בטוחה שזה טוב, אם את לא אוהבת את זה, אל תשלחי את זה! שבי ותראי מה אהבת ומה לא, מה גרם לך לא לאהוב את זה. קיטשי מדי? מפגר? תמצאי מה גרם לזה ותשפרי!
-אם את כותבת משהו ריאליסטי, אז את צריכה מחקר. סיפור סרטן? מחקר. סיפור שדים? מחקר. מיתולוגיה? מחקר. הכל מחקר! באינטרנט, ספרים, סדרות בנושא… מחקר!
-בחירת חברה להוצאה לאור. כשאת בוחרת, רצוי לעשות רשימה ארוכה וטובה של הרבה הרבה חברות, ורצוי לשלוח לאלה הפחות מפורסמות. המפורסמות יותר פחות שמות לב אלייך, אלה שפחות באמת עלולות לבדוק את כל מה שהן מקבלות, הסיכויים לפרסום גדולים יותר שם.
-אל תבואי סתם ככה! תבני לעצמך קהל קטן באינטרנט. עמוד בפייס, אתר לסיפור, טוויטר, טאמבלר או וואטאבר, העיקר שלא תפרסמי ספר סתם ככה. תני גם לחברות שלך לפרסם את העניין הזה בשבילך, ולמשפחה שלך, שתדעי שהאנשים האלו יקראו וגם יפרסמו את זה בעצמם בסביבה שלהם.
-בקטע של ההורים לא תומכים, אם הם לא מוכנים לעזור מהבחינה הכלכלית כי הם לא בטוחים שזה יצליח, תני להם לקרוא. אם הם עדיין לא חושבים שאת רצינית עם זה מספיק, תראי להם כמה את רצינית ותחסכי כסף למטרה הזאת.
-אל תסתמכי על ביקורת אחת! תראי את העמודים של התודות בספרים, תמיד הרבה מאוד אנשים משתתפים בכתיבה של זה. אמנם רק הסופרת כותבת, אבל אנשים, כקהל, יכולים לעזור לך. מאוד. הם נותנים לך ביקורת, בדיוק כמו כאן, ואת צריכה להתייחס אליה, לבדוק, אולי באמת הם צודקים? אם את מרגישה שלא, אל תגעי בזה.
-שהסביבה לא תוריד אותך מזה. אם יש לחברים שלך בעיה עם זה, הם מטומטמים.
-תאמיני שזה יכול להצליח, תהי נחושה. אל תסתפקי בחברה אחת, צרי קשר עם כמה וזה יגדיל את הסיכויים שהספר שלך באמת יצא לאור. אם כמה חברות מתעניינות בך, תבדקי איפה שווה לך יותר לפרסם.
בהצלחה לך.
נראה לי שהיו לי עוד כמה עצות אבל שכחתי אותן?
תודה ליזה! ואני מפחדת שאני עומדת לכתוב על שדים וערפדים.
אם ככה… *דוחפת אותך לסיפורי עם ומידע על שדים וערפדים* מחקר! מחקר!!!
חחח… לצערך בהתחלה קראו לגיבורה ליזה, אולי אני אשנה לליזה בכל זאת.
אני אוהבת דמויות טובות שנקראות ליזה. משום מה בסדרות טלוויזיה רוסיות ליזה זו תמיד הרעה.
נכון! זה מחרפן אותי!
כתבתי כבר הקדמה שאני אשפר עם הזמן.
❌✖✖✖✖✖✖✖✖❎❎❎❎❎❎❎❎✅™❎