המשחק הגדול-התחרות של michalosh מיכ[א]ל
זה הסיכוי האחרון.
הגיבור הביט לצדדים, הדם מפמפם בעורקיו במהירות. אם הוא ייכשל, זה אבוד.
הוא חייב לקחת את הסיכון.
אז הוא מתחיל לרוץ.
האויב רץ אחריו, הם רבים והוא אחד. אבל הוא רץ, בכל כולו, מנסה להגיע לחדר בכל מאודו.
כואב לו, אבל הוא חייב להמשיך. הדבר היחיד שהוא יכול לחשוב עליו הם אותם האנשים שהוא מגן עליהם.
אבל עכשיו הם כבר אויביו בעצמם.
"חייב להמשיך" הוא דרבן את עצמו, רץ, מתכופף מתחת למכשולים הנמוכים וקופץ, פונה ימינה, שמאלה, מנסה…
"בוא הנה!" קרא אחד האויבים, מגביר ריצתו.
"לעולם לא" הוא מלמל לעצמו. גיבורים לא נכנעים.
ואז הוא הגיע לשם, למקום הסגור. מצד אחד אויב, מצד שני קיר, עליו אי אפשר לטפס, והוא עומד על גשר גבוה להחריד.
אבל בעצם, יש דרך.
יש דרך להציל את הנואשת, שזועקת לעזרה במרחק.
להציל את אהוביו מלהיות אויביו.
לקפוץ.
אז הוא קפץ מהגשר, שומע משאית במרחק. אם הוא ינחת לא נכון, הוא עלול להישבר. וגם אם לא, הוא עלול להידרס.
אבל הוא נוחת ומתגלגל, מתחת למשאית והלאה.
הוא מחייך לעצמו ורץ אל החדר, שומע את האוייב שוב בעקבותיו.
"תיכנע!" היא קוראת.
"לעולם לא!" הוא קורא חזרה.
המפתח שקיבל בשלב הקודם, הוא חייב לפתוח את הדלת.
הוא מכניס למנעול ומסובב, האוייבים קרובים אליו מדי.
הוא נכנס במהירות, הבחורה הכלואה מבקשת הצלה.
והוא משחרר אותה
omake [כי זה דורש]:
"סוף המשחק" כותב המסך בגדול. "המשתמש סימ ניצח, ברכותי"
"סיימון, לך לעזאזל" אומר ארתור, בוהה במסך.
"בטוח רימית" אומרת קטיה, בוחנת את הג'וייסטיק של סיימון.
"מה אתם רוצים, אני גיימר מדהים!"
תגובות (40)
דווקא אהבתי מאוד. המוזיקה משתלבת ובהחלט תורמת. כתוב מצוין
אוה. אמ, תודה! *סומק עולה בלחייה בעוד החיוך מתפשט*
אני עוד שנייה מבקר אותך , אני מביא אוזניות (לא מומלץ להפריע לאימי כשהיא בטלפון…)
אוקיי *ממתינה בציפייה*
אוקיי , אז ככה המוסיקה משתלבת באווירה הנוכחית , מאוד האהבתי את צורת הדמיון – את האווירה עצמה . את הרגשות , הכל מתואר בצורה יפה , יש לי מה עוד לשבח אבל אני חושב שהבנת , אני אתן 10 . (אני כזה נחמד)
אומייגאד! תודה רבה לך! *באושר, היא רקדה ריקוד ניצחון קטן. גם אם היא עוד לא נצחה*
פרט לא חשוב:
ידעתם שחתולים רוקדים ריקודי ניצחון כשהם מנצחים בדבר-מה?
זה כי חתולים זה אוסום. דאאאאא
כשאני ועוד שני ילדים וילדה גילינו את זה במהלך תהליך החקר המוזר ביותר שחוויתי אי-פעם, אחד מהילדים התחיל לרקוד ריקוד מוזר להחריד.
זה היה כ"כ מצחיק.
אני מתגעגעת לתקופה ההיא. *אנחה*
זה נשמע כזה כיף XD
אוי חמוד מאוד D:
ממש אהבתי, במיוחד את הקטע שזה הכל בפלייסטישן ^.^ מגניב.
תודה רבה, אני שמחה מאוד שאהבת~
אני מקווה ששאר השופטים גם יתנו לך נקודות רבות… (מגיע לזה , ואכן השלב היה קשה )
אתה כזה חמודי, תפסיק~ *סמוקה עד שורשי שיערה*
תקשיבי, הכתיבה היא מאוד יפה, אני בקושי מוצאת חסרונות
רק לא הבנתי את המשפט הזה:
"יש דרך להציל את בנואשת שזועקת לעזרה במרחק"
זה השם של הבחורה?בנואשת? או שזו מילה שאני לא כלכך מבינה אותה ?XD.
"אבל עכשיו הם כבר אויבו בעצמם."- אני די בטוחה שזה אויביו.
—
המוזיקה השתלבה באופן מצויין, הצלחת ליצור מתח, וזה קטע טוב מאוד.
קיבלת את הציון 9.5.
את מורידה לי על שגיאות מקלדת?!
אבל זה עדיין ציון טוב.
היו"ד והגימ"ל שלי לא לחיצות, ותמיד, תמיד אני מתהלבלת בין ה' וב' במקלדת. אם אני אתקן, הציון יעלה?
לא XD
אין שינויים גם אחרי שעורכים.
לול.
לא משנה. ציון מגניב.
אני אערוך בכל זאת למען הדורות הבאים, או שאני אערוך אחרי שכל השופטים יראו? זה נחשב לרמאות אם אני עושה את זה עכשיו?
את חייבת ציון מושלם? (רק עוד חצי ניקוד ואת מבלת 10 זה עד כדי כך נוראי? אם פגעתי סליחה…)
לא, זה ציון מעולה, אני סתם לא מתה על נקודות ומספרים אי זוגיים.
העיקר שחמש ועוד תשע שווה ארבע עשרה
אוי, זה ממש מזכיר את הקטע שאני כתבתי
קראתי אותו אחרי שסיימתי לכתוב את זה, וגם אני חשבתי ככה XD אנחנו מתואמים, הא?
כנראה, רק ששלי לא ממש הגיוני
כאילו ששלי הגיוני יותר. פפפט
לא אמרנו שזה חייב להיות הגיוני
לא, אבל כיף להתלונן עם חוסר היגיון בכל זאת
וואו, אני מוקף באנשים חסרי שקט… -_- ובתלוננים מיקצוענים…
יש לך בעיה עם זה? *חסרת שקט*
כן…
תתמודד איתה.
אהבתי ^~^
תודה רבה~
וואי, זה ממש יפה *-*
תודה מקרב לב~ יפה מצידך לומר את זה ^^
ממש יפה ומעניין.
יאי~ תודה~
ממש יפה ומתאים למוזיקה.
10/10 אהבתי מה שעשית עם הסוף שזה משחק בעצם, מהמם!
אוקי, אני מבינה שאני היא השופטת הרעה.
1. איך הוא הגיע ממשאית לחדר?
תעבדי על הקישוריות.
2. "בין המרכאות תמיד יש סימני פיסוק!," אני אומרת ונאנחת, "אני מרגישה כאילו אני חוזרת על זה כמו רובוט!" התלוננתי בפני המראה, זה משגע אותי!
3. "אם הוא ינחת לא נכון, הוא עלול להישבר." ממתי אנשים יכולים להישבר? הוא לא זכוכית…
אני אוהבת מאוד את הכתיבה והתיאורים שלך ואיך שהקטע קשור למוזיקה.
הציון שלך : 6.5 מתוך 10.
ליזה, אין לך פרוטקציות אז תתכונני לביקורת XD
מסכים עם חצי לב(?)
איך הוא הגיע ממשאית לחדר? ממתי יש גשרים שהצד השני שלהם הוא קיר?
איך הסביבה נראית. יער ,כביש ראשי(שבמקרה יש חדר שבו כלאו בה אישה נואשת שצועקת לעזרה)?
חחח או שפשוט לא קראתי את זה נכון…
את כותבת נהדר. התיאורים, הרעיון עצמו היו יפים מאוד ומתאימים לשיר.
ציון: 8 (איזה רע אני)
אני יותר רעה. וכן חצי לב.