היא ישבה שם – לתחרות הסיפורים של תדמיינו פה משפט יפה (:
היא ישבה שם על הספסל מביטה על הילדים, חיוכה המתוק גרם לי לעמוד במקום ולא לזוז.
שערה היפה המתנופף ברוח ריתק את מבטי, פחדתי להתקרב. פחדתי שהיא תצחק עלי או תחשוש ממני, אבל לא יכולתי לעמוד סתם ככה ולבהות בה. התקרבתי אליה צעדים חוששים,
ושאלתי, התעניינתי, הקשבתי לה, הכול. ולבסוף היא נתנה לי את המספר שלה והלכתי משם בחיוך גדול. בערב יצאנו לדייט הראשון שלנו.
שנתיים היינו ביחד ויצאנו לעוד דייט, בדייט הזה רציתי להציע לה נישואים, הלכנו ברחוב אחרי
סרט והיא שילבה את ידי בידה. עצרתי באמצע הרחוב והסתובבתי לכיוונה, התכופפתי והוצאתי את הטבעת מכיס הג'קט שלי. כמעט הוצאתי את מילותיי מהפה אבל אז זה קרה, מכונית איבדה שליטה בכביש והתקרבה לעברנו, ניסיתי להציל אותה אבל לא הצלחתי, ראיתי את הכול בהילוך איטי. את המכונית מתקרבת, את הנהג מביט במבט מחוסר אונים, ואותה נדחקת לקיר ונופלת,
רצתי אליה התכופפתי ושמתי את ידי על ליבה. כלום, הוא לא פעם היא לא נשמה, בכיתי, בכיתי עד שגרוני כאב.
והנה אני חמש שנים אחרי, כשהיא מתה גילו שיש תינוקת ברחמה. והנה אני עומד עם הבת שלי
בבית קברות ומספר לה על אמא שלה ועל איך איבדתי אותה…
תגובות (0)