הגנה עצמית – אתגר האלתורים

אני בחוג הגנה עצמית. עד עכשיו למדנו לשבור את הלסת/אף של מישהו-י, לתקוע לו/ה אצבעות בעיניים, לבעוט במפשעה, ולהתנהג בביטחון עצמי ולסרב ולהיחלץ ממצבים לא נעימים.
וילדה בכיתה החליטה שאני מטרה לחצי הרשע הקטנים והרעילים שלה.
אז היא ניגשה אליי בהפסקה והתחילה להקניט אותי.
יכול להיות שבמהלך מה שהתפתח לריב אמרתי לה שאין לה חיים ושכל הזמן שלה מוקדש ללדבר על חיים של אחרים – אומר זאת שוב כי זה נכון.
בשלב מסוים היא אמרה משהו מרושע במיוחד : שכולם שונאים אותי ושאני הורסת את החיים של החברות שלי.
אז יצאתי מהכיתה ובכיתי. בדרך כלל אני לא בוכה.
והגעתי למסקנה שזה נכון. אני דיכאונית ורק לעתים רחוקות מאוד אני שמחה וזורמת וכיפית.
אני נופלת וגוררת את חברות שלי למטה יחד איתי.
מה שמצחיק אותי בדרך המעוותת שדברים מצחיקים אותי זה שבדיוק ביום לפני למדתי איך להתעלם מהקנטות, איך לעצור אותה.
אבל לא עשיתי את זה.
לא הגנתי על עצמי.
כשהגעתי הביתה ואחותי שאלה מה קרה, והסברתי לה – היא נתנה לי את רשותה הרשמית לקרוא לילדה הזו זונה.
כן. קיבלתי רשות מאחותי הזונה לקרוא למישהי אחרת זונה.
בעצם מה מעליב ב-"זונה"?
זונה זו אישה/נערה שלא הצליחה בחיים. שהייתה לה ילדות קשה. שקרו לה דברים רעים. שהתדרדרה בניגוד לרצונה לתפקיד הזה ונשאבה לחיים הנוראיים האלה.
–פמיניסטיות!–
אבל אני סוטה מהנושא.
אני חושבת שחלק בתת-מודע שלי לא רצה ממש להתווכח עם הילדה ההיא כי היא אלופת הארץ בג'ודו לצעירים.
למרות שאני לא מבינה למה צריך את כל התחכום הזה של קארטה, ג'ודו, קונג-פו, וכ"ו.
את יודעת איך לבעוט למישהו בביצים? את מסודרת!